דוגרי, לא תכננתי לשים את המאמר הזה...תכננתי להציע אותו לפרסום איפשהו...אבל עם כל החבלות באתר הגעתי למסקנה שעדיף לי שאפרסם את זה ובמקרה וארגיש שאינני מוכנה להוציא את זה לאור- אמחק. בינתיים זה כאן.
מאחר ואני מודעת לכך שהנושא מהווה סלע מחלוקת בעבור רבים, אתחיל בלעצבן בצדייה את אלו שבטוחים בדעותיהם בנושא הזה, ולו רק כדי שכל הדעות החלוקות ימצאו עמק הסכמה זמני בחוסר ההסכמה איתי. ואלו הן אמיתות על המערכות הכלכליות הללו:
-"סוציאליזם וקומוניזם הן המערכות הכלכליות הבטוחות והיציבות ביותר"
-"עם זאת, בכלכלה גלובלית, סוציאליזם וקומוניזם לא יוכלו לשרוד ללא קפיטליזם"
-"זאת מאחר שהמערכות הכלכליות הללו אינן אמיתיות"
כשמסתכלים על המערכות הללו מנקודת מבט אנתרופולוגית/היסטורית, נקייה מאג'נדות, אלו הן השיטות להתנהלות פיננסית שהמערכות הכלכליות הללו מצטמצמות אליהם:
קומוניזם מחקה את השיטה הכלכלית של ניהול משק בית משפחתי פשוט (household economy). כמו משפחה שמנהלת חווה. הילדים וההורים עובדים כולם ביחד בתחזוקת המשק, ההשתכרות המאוחדת של המשפחה מנוהלת בידי ההורים שדואגים לרווחת כל בני המשפחה לרמת כושרה הכלכלי ובכך מונעת "עוני" מהחברים בה. כמובן שהמערכת הכלכלית הזו אינה מיועדת לגוף חברתי בסדר גודל של מדינה, אבל התא המשפחתי הוא המערכת הכלכלית העתיקה והיציבה ביותר. מערכת טבעית, כזו שאדם נמשך אליה וחש בה יציבות באופן אינסטינקטיבי.
סוציאליזם מחקה את השיטה של כלכלת שבט, ישנו בסיס כלכלי/חברתי שכל חברי השבט תורמים לתחזוקתו, לרוב (לפחות כך היה בעולם העתיק) מדובר במשקים חקלאיים שבבעלות השבט הדורשים התגייסות של מספר פעמים בשנה (זריעה/איסוף היבול וכו') וכל חברי השבט זוכים ליהנות מהתנובה ובכך להיות מוגנים מעוני מוחלט לדרגת ההון השבטי אותו ניתן לחלוק (כמו שיש היום בכפרים הדרוזים ותעשיית שמן הזית). פרט לכך- כל משפחה בתוך השבט היא יחידה כלכלית אוטונומית נפרדת בפני עצמה. היבט נוסף של ההתנהלות הסוציו-אקונומית השבטית נוגעת בערבות הדדית והעדפה של שאר בני השבט על פני אנשים מבחוץ, בין אם בתעסוקה, קשרים מסחריים/קניה או עזרה בעת מצוקה. השבט הוא למעשה ההתפתחות הטבעית של המערכת המשפחתית ועל כן יציבותה.
*במאמר מוסגר אוסיף כי בהבנת בסיסן הטבעי של שתי המערכות הכלכליות הללו טמונה גם ההבנה לכישלון של המערכות "המלאכותיות" שניסו לחקות אותן - "הרעיון הסוציאליסטי/קומוניסטי", הוא כלכלת שבט/כלכלת בית, לא אמור להתקיים כלכלית בצורה טפילית. כלומר, מקור העושר המתחלק בין כל חברי המערכת הסוציאליסטית/קומוניסטית חייב לצמוח מבסיסו מראש מתוך המערכת ולהיות מתוחזק על ידי כלל החברים בה. משמע, אם הסוציאליזם/קומוניזם לא מחפש לו "אמידים" ש"יחלקו" עימו עושר שעליו המערכת תתבסס כלכלית אלא מצפה לכינון העושר רק דרך בנייתו המשותפת באמצעות עמל כלל חברי החברה המעוניינת במערכת הכלכלית הזו- הרי שנפתרה ה"בעייה הסוציאליסטית/קומוניסטית" מיסודה.
וקפיטליזם זו כלכלה של עיר - מטרת קיומה של המערכת הכלכלית הזו היא איזון פלטפורמה שתשמר את הפרודוקטיביות והאוטונומיות של שתי המערכות הכלכליות האחרות בשטח המוגבל לשליטתה. אולם כאן עליי לציין גם את ההבדלים שהופכים את יציבותה של המערכת ה"קפיטליסטית" לקלה לערעור, במיוחד בהשוואה למערכות של כלכלת שבט וכלכלת בית (סוציאליזם וקומוניזם):
-הראשונה, היא קבלת החזקה בתפקיד ה"שולט" (ראש עיר/מלך/ממשל) במערכת הכלכלית, כלומר, בעמדה המאפשרת קביעה ושינוי של חוקים, נהלים, מינויים ומשרות.
-והשנייה, היא התקיימות כחלק מהמערכת ה"קפיטליסטית" (כלכלת עיר) כקבוצה ("שבט") שמחזיקה בשליטה על השירותים ששאר העסקים (שאר המערכות הכלכליות המתקיימות עם ה"שבט" באותו שטח מוניציפלי) זקוקים להם כדי להתקיים (בעלות על קרקעות, מונופול על חומרי גלם, הובלת סחורות, הלוואות בנקאיות, מדיה/פרסום וכו').
-מה שאנו רואים היום כנפוטיזם הוא גם נוהג של העדפה האופייני למערכות שבטיות, וחלק מהאופן שבו הכלכלה השבטית פועלת בצורה טבעית כדי להבטיח את עושרה. מערכות כאלו, שפרצו פעמיים את המערכת הכלכלית ה"קפיטליסטית", רק על ידי תרגול דרכים כלכליות "סוציאליסטיות"/שבטיות בסיסיות, כבר פועלות שנים בארץ ובעולם (הסימנים שנראה במערכת כלכלית שנפרצה יפורטו בהמשך), ושאר החברה האנושית המעורבת בכלכלה הקפיטליסטית הגלובלית עומדת מולן כאינדיבידואלים במחשבה שפירושו היחיד של הרעיון הסוציאליסטי והקומוניסטי הינו קידום שלטון דורסני עלוקתי היונק את הון אנשיו, ובכך - נמנעה אפילו המחשבה ליצירתו של כוח כלכלי דומה שיקום ויאתגר את המערכות הקיימות.
מטרת מערכות השררה/סמכות והסימנים למערכת כלכלית פרוצה
מערכות סמכות/משטר פנימי מתקיימות בכל מערכת חברתית ואלו נועדו כדי לוודא החלה של פעולת תגמול לאלו הפוגעים באחר בשביל לשמר הבטחה שגם החלשים מוגנים מפני אלו המעדיפים את טובתם האישית על פני המוסר, שכן עקרון הצדק חיוני ליציבותה ועמידותה של כל חברה. כאשר השלטון/מערכת הסמכות נכשלת במתן וביסוס הצדק, בין עם בעקבות חולשתה של המערכת או על שום מעורבותה בפגיעה בצדק, אנו נראה את החברה כופה את הצדק על אלו שלא הצליחו להגן עליו ואת הייסוד של המערכת החדשה שתנסה להימנע מהטעויות של המערכת הקודמת ושכמוה מטרתה תהיה לתבוע הגינות והבטחת מענה לחוטאים בה. יוצא מכך שנוסחת ביסוס הצדק היא כדלקמן: כוח המקיים תגמול על מעשה (בין אם מדובר בחברה, גוף מטעמה או בשלטון בעל האשליה שלציבור אין את היכולת להוריד אותו) + מטרה לשמירת הצדק = הרתעה מעשיית הרע. שום מערכת משטר לא חריגה לנוסחה הזאת, וכאן חובה לי שאציין- כפי שהשיטה הכלכלית ה"קומוניסטית" מתאימה למימדי גוף חברתי משפחתי וה"סוציאליזם" לשבט, השיטה ה"קפיטליסטית" נועדה למערכת החברתית ארגונית של "העיר-מדינה הקדומה" בה שיטת משטר היא בהכרח מלוכנית, כלומר, המערכת מראשיתה מובנת עם "שבט פורץ" (משפחת המלוכה) שבונה את הבסיס לקיום המערכת הכלכלית (המלך הוא בונה חומת העיר). קל בימינו לראות שלטון דיקטטורי כשלטון שאינו תומך בצדק על שום שכוחו אינו נובע מבחירה של החברה בו, אך מאחר והשבט השולט הוא גם בונה הפלטפורמה הכלכלית המאפשרת את הסחר הבטוח שלא בהכרח היה מתקיים בלעדיו יש רמת הוגנות והכרה רשמית לשבט המחזיק בסמכות, וכל עוד יקיים השבט השולט משפט צדק בשטח המוניציפלי שבשליטתו- לא תהיה סיבה להחליפו.
כפי שצוין, בכלכלת עיר (=כלכלה קפיטליסטית) בהשגת השלטון ובקיום כקבוצה בעלת מונופול על שירותי/צורכי הבסיס של שאר המתקיימים במערכת הכלכלית- ישנה הבטחה ליצירת שליטה במערכת כולה, אך הסכנה שבקיום "שבט פורץ" שכזה הוא בעיקר לשיטה הדמוקרטית שהיא רגישה ולא מותאמת לקיום המערכת הכלכלית הקפיטליסטית שכן בשלטון מלוכני אין לבעלי הון המתאחדים (לשבט) שהצליחו לחלוש על שאר המערכת הכלכלית את היכולת להפוך למלכים אם הם חיצוניים למשפחת המלוכה. גם בשיטה המלוכנית, הקבוצה/שבט שיקיים את הקרטל יוכל לרכוש לבסוף את חיבת המלך, יקנה או יפיל כל עסק שיתחרה על כוחו עד לריבונות על ההון בכל תחומי העיר ויקיים את אותה התוצאה שתתקבל בשיטה הדמוקרטית. אבל בשיטה הדמוקרטית אותה קבוצה תוכל לממן נציג מטעמה או, במילים אחרות, לממן את כל הנציגים כך שכולם יהיו מטעמה ולוודא שאלו שאינם מטעמה- לא ייבחרו או שלא יהיו נציגים... בדרך כזו אחת או אחרת, לממן את המצב בו האדם שהם לא רוצים לא יהיה נציג...ולכן, בעיקר לחברות המשתמשות בשיטת הממשל הדמוקרטית- חשוב להכיר את הסימנים למערכת הקפיטליסטית הפרוצה.
הסימנים למערכת קפיטליסטית הפרוצה מבחינה כלכלית- הזכרתי את מטרת ההקמה של מערכות שררה כחלק מהחברה האנושית- מטרת עיגון הצדק החברתי הציבורי. בכלכלת עיר שנפרצה המטרה של מערכת השררה תהיה הפוכה לצדק, שכן כינונו עלול לערער את ההחזקה/האחזקה בשליטת השבט הפורץ, לכן החוקים העמידים היחידים בקפיטליזם הפרוץ הם החוקים המשמרים את השליטה בידי הקבוצה שפרצה את המערכת הכלכלית שנתפסה. המערכת הפרוצה תפעל מתוך התעתוע לפיו המערכת הכלכלית הקפיטליסטית מאפשרת עדיין "שוק חופשי", כאשר, כשהמערכת הקפיטליסטית פרוצה מעוצב אוטומטית מנגנון בו לא ייתכן "שוק חופשי" שכן סופו הוא אובדן חופש לכל, אך עם תחושת בחירה, הבא יפרט את הסימנים הקונקרטיים שנראה בכלכלת עיר שנפרצה- ביטול השוק החופשי יהיה כתוצאה ישירה של קרטלים (הרבה יותר משתלם ליצור "קרטלים", שכן בתום התהליך כל השוק יתחלק בין "קרטלים" של אותו השבט וכמובן, מאחר וכולם למעשה מגיעים מטעם אותו השבט אין שום משמעות ל"דילמת האסיר" שאמורה כביכול להסביר את הנסיבות לחוסר כדאיות בקיום קרטלים לזמן ארוך) שיתבטאו בהתאמת מחירים (אם הקפיטליזם פרוץ, לא יהיה מנוס מלראות התאמת מחירים) והתאמת מוצרים (הרווח המקסימלי ייתכן רק דרך בעיות ללא פתרונות קצרי טווח כך שיותר משתלם לייצר מצב בו כל לקוח, לכל דבר, יהיה "לקוח חוזר" (=לקוח שבוי)), כלומר, לקראת השלמת הגלגול האחרון של ה"עולם הקפיטליסטי הפרוץ" נראה בהכרח את אותם המוצרים מבחינת איכות באותם המחירים ומוצרים ל"אליטה" שלמעשה ימכרו פחות או יותר את אותו הדבר אולי במעט יותר יעיל, אבל תמורת הרבה יותר כסף, כדי להעמיד אשליה שתמורת הון יהיה ניתן להשיג איכות גבוהה יותר, אלא שגם כאן לא מתבטל הצורך לייצר לקוח חוזר, כך שלא יהיו מוצרים עם מטרה לייצר מוצר עמיד ומוצלח.
סימנים לפריצת שבט מבחינת חינוך- לצד המצב שתואר תתקיים מערכת חינוך ש-א' לא תלמד שום דבר שיכול לערער את החשיבה שאלו המוצרים הטובים ביותר שניתן לייצר ושזוהי מסגרת החיים היחידה דרכה ראוי להתנהל, כדי למעט את הצורך של ה"שבט" שפרץ את המערכת הכלכלית לנקות מהשוק את אלו שיהוו תחרות בהקמת מיזמים חדשים שיערערו את המונופול וב' שתתאר את המצב הקיים, כלומר, את מערכת השררה שנפרצה ולכן מוטה ומשוחדת מבסיסה, כאופציה היחידה/הנוחה דרכה יש להחיל שינוי ("הדמוקרטיה היא אולי המשטר הגרוע ביותר, אך אין משטר טוב ממנה."- וינסטון צ'רצ'יל) כדי לאבטח את שליטת ה"שבט" הפורץ ולמנוע סיכונים עתידיים לאיבוד השליטה.("מספיקה הידיעה שהיו בחירות. הבוחרים לא מחליטים דבר, סופרי הקולות - כן" - ג'וזף סטלין)
סימנים לפריצת שבט מבחינה ממשלתית מדינית ציבורית-
א)מערכת שררה של מערכת כלכלית קפיטליסטית פרוצה תעוצב כדי להגביל את יכולתם של שאר הפרטים (/שאר המערכות הכלכליות המתקיימות עם ה"שבט" באותו שטח מוניציפלי) מהאפשרות להשפיע באופן עצמאי על המדיניות ללא תיווכו של השלטון. כאשר הדרגה שתאפשר זאת תגיע, גם הנתיבים להשפעה כקולקטיב שאינו מתוך ה"שבט הפורץ" יוגבלו, ויותקנו תקנות שיאפשרו למערכת השררה שלא להתחשב ברצון בוחריהם כל זאת מבלי לשבור את ההונאה שמדובר במערכת שרצון הפרטים בחברה עדיין מניע אותה. דבר שיתאפשר תודות להשלמה טקטית שהיא גם הסימן המובהק השני למערכת הקפיטליסטית הפרוצה-
ב)במערכת כלכלית קפיטליסטית שנפרצה אנו נראה שהחברה שסועה במיוחד, כאשר דרגת השבר היא ראי לכמות הזמן שעבר מאז שהמערכת נפרצה. ההתגברות ההדרגתית של "ריבוי חילוקי הדיעות" תערך סינתטית להתעצמות מקסימלית, כאשר תחושות איבה לחלקים וזרמים שונים בחברה -לדרגה שתדמה מצב בו אין דרך לגשר על חוסר ההסכמה- יהיו בקידום וכינון המגמה השלטת עם תחילת פריצת ה"שבט". הכוונה וההשקעה בפירור הסיכויים לאחדות שאר הפרטים בכלכלת העיר (הקפיטליסטית) תחת שליטת פורצי המערכת הם אמצעי מהותי ליצירת תנאי הקיום בדרגה הישרדותית בעת ייסוד השליטה ומהווים תנאי שטח אידיאליים לשימור העליונות של ה"שבט הפורץ" ככל שהשבר החברתי עמוק יותר (הפרד ומשול)- ועל שום התמיכה והיות המציאות הזו בקידום כמטרה שלטונית זה המצב שיתגשם כעדות לשליטתו של "שבט פורץ". מאחר שה"שבט הפורץ" צפוי לנצל כל דרך אפשרית לשבירת אחדות הקולקטיב, בעידן המודרני ייתכן שנראה את השיטה המדינית הפוליטית ככלי בשירות פורצי המערכת הקפיטליסטית- במקור הפוליטיקה נועדה לתת במה לייצוג האינטרסים והדעות השונות בקהילה במטרה לגשר עליהם, דבר שהעניק לה את התוקף החברתי כאמצעי לביסוס שררה המתחשבת בכל נתיניה; אסטרטגיית השליטה של ה"שבט הפורץ" תיקח את האפשרות להשתמש במכשיר המדיני המקובל בעל החזות הנאורה ותנצלו כדי לייצר חיקוי, מייצג אליו היא תלהק את חברי ה"שבט הפורץ" שיתחזו לבעלי עמדות מנוגדות כנציגי בעלי אינטרסים שונים בחברה ואלו יבוימו כולם לשירות מטרות ה"שבט הפורץ". השימוש הציני בתוקף המדיני של הפוליטיקה, הנותן לגיטימציה לשימוש בהסתה (פופוליזם), חתרנות ומהלכים שבהכרח יתסיסו את הקהל בעל הדעה המנוגדת כאמצעי ראוי לקידום אינטרסים של תתי קבוצות בתוך החברה הכוללת, יסייע בהרמת מראית עין של פעילות מדינית אותנטית שתהיה להסוואה למטרת ההפרד ומשול של המערכת הקפיטליסטית הפרוצה. *לא מן הנמנע שיהיה שימוש באנשי שטח של "שבט פורץ" לקידום אג'נדות בשטח, אך כל תאורייה תחזיתית בממד הזה תקבל חזות ספקולטורית מידיי בעבורי ועל כן אני נמנעת.
סופה של כלכלת בית (קומוניזם) יהיה בהיפרדות וקריעה מהשלטון הישן (ההורים) כדי ליצר כלכלת בית אוטונומית חדשה (משפחה נטולת קשר כלכלי עם השלטון הישן/ההורים) או בוויתור השלטון הישן על הדרישה בשליטה פיננסית מוחלטת אך ללא ניתוק מוחלט המתבטא בתמיכה הדדית (סוציאליזם/כלכלת שבט).סופה של כלכלת שבט (סוציאליזם) יתבטא בשינויים בדרגת המחויבות של פרטי השבט למוקד השליטה של השבט, אך לא בטוח שישנו סוף מוחלט לכלכלה הזאת שכן המחויבות של השבט לשאר פרטיו ייתכן לה להמשיך עוד אחרי סופו של השלטון שאיחד את השבט מלכתחילה. סופה של כלכלה קפיטליסטית עד היום חייב בויתור על המעמד השלטוני או התמוטטות המנגנון שיצר השבט הפורץ מהשורש, בין אם לאחר זמן קצר או זמן ממושך, שהוביל לתקופת "רגיעה זמנית" תחת שבט פורץ חדש וחוזר חלילה, שכן מאחר וכל כך קל לפרוץ את המערכת הכלכלית הזו לא תיתכן באמצעותו שלטון אמת צודק- ולכן יציב לאורך זמן.
וכאן נולדה התאוריה ליצירת מערכת חברתית קפיטליסטית מאוזנת, קלה יותר לשימור עם יציבות בריאה לכל פרטיה באמצעות עיצוב קיום שלטוני, חברתי וחינוכי כבסיס בקהלים שיבקשו להתקשר כלכלית דרך הפלטפורמה הקפיטליסטית:
בסיס שלטוני לשימור ויצירת מערכת קפיטליסטית מאוזנת עם יציבות בריאה לכל פרטיה-
מערכת שררה [דמוקרטית] שהפלטפורמה הכלכלית שלה מבוססת קפיטליסטיזם (כלכלת עיר) הרוצה לקיים יעילות בכינון צדק חייבת להיעשות נגישה להשפעתם של שאר הפרטים (/שאר המערכות הכלכליות/כל אזרחי המדינה) המתנהלות בשטחה לדרגה הגבוהה ביותר- כלומר, לדרגה שתרוקן את משמעות החלטות נציגיה בחוק, בממשל ובמשפט לבטלות מוחלטת אל מול החלטה שנעשית באופן ישיר ע"י כלל הפרטים בחברה. תחת שילטון דמוקרטי- הדבר חייב לכלול ללא הגבלות אפשרות של כל הפרטים בחברה להצביע ולהחליף כל תפקיד במימון ציבורי, לשנות כל פסיקה משפטית, לקבוע תקציבים, להתקין או לבטל חוקים ועוד בכל עת, תוך כדי לקיחת אחריות ציבורית חברתית כוללת לכל מצוקה מדינית כך שהאסטרטגיה לתיקון תבוא טבעית תמיד - לא מנציגים המתווכים בין הרצון הקהל בפתרון והחברה הדורשת צדק - אלא מהחברה עצמה.
מערכת חברתית-כלכלית לשימור ויצירת מערכת קפיטליסטית מאוזנת עם יציבות בריאה לכל פרטיה-
לו בבסיסה של המערכת הקפיטליסטית יתקיים "שבט" שיהיה למעשה כלל המערכות הכלכליות הכלולות בה (כלל אזרחיה), וינהל את הכלכלה השבטית בצורה פתוחה ולא חתרנית מתוך ההבנה על אפשרויות הפריצה של המערכת הכלכלית הקפיטליסטית, כאשר שאר המערכות הכלכליות הנכללות בה, פרט להיותן חלק מה"מגה שבט" שתיארתי, ישוייכו גם הן ל"שבטים קטנים" אך מאוחדים המעורבים רגשית ופיזית עם "שבטים קטנים" אחרים -ולו כל אזרח יהיה חלק מ"שבטים" רבים- יהיה קשה בהרבה ל"שבט" בודד לקחת את השליטה על כל המערכת הקפיטליסטית- לא בלתי אפשרי(!), מדובר במאבק תמידי של בדיקה ובחינת המציאות ומלחמה על הזכות לבחור ולהחליט הכל ללא מתווכים או נציגים! אך הפירות של מציאות כזו יהיו חופש אמיתי. אדם חזק, בתוך משפחה חזקה בתוך קהילה חזקה בתוך עם חזק- ועם חזק ומאוחד לא דורש "צדק חברתי"- הוא בונה אותו עצמאית ישר מהיסודות.
פרויקט תמר הותאם לאור ההבנה הזאת כך שהפרויקט יוכל להוות בניית תוכנית הפעולה לתחילת הייסוד של אותו ה"מגה שבט" הראשון וכפלטפורמה שתאפשר לאזרחי ישראל שמצבם הוא הרגיש ביותר לסלול את דרכם להתאגדות שתקיימם כחלק מ"שבטים קטנים" ומאוחדים המעורבים בקירוב זה עם זה, בין עם בקשרי חברות, דם או נישואין, דבר שיחזקם לא רק כלכלית אלא גם חברתית ויעגן את אבטחתם בקהילה. כך קיוויתי שהתנאים ליצירת מערכת קפיטליסטית מאוזנת יתממש - וזאת מבלי לייצר הפיכה, לכפות מציאות שונה, לשנות דבר מה מהמבנה השלטוני הקיים או לערער דבר מה מחיי שאר האוכלוסייה המהווה חלק מהמערכת הכלכלית ומבלי לפעול דרך החוק שהושחת ומערכות הצדק והובסו ע"י השבטים הפורצים הקיימים- אלא דרך ייסוד תנאים שיקלו על הזרימה טבעית להתקרבות משפחתית-אנושית בצורה שתקיים את מציאות ה"שבטים הקטנים" אך ורק אם הדבר יהיה נוח לאנשים שיבחרו להתאגד בצורה הנ"ל.
מערכת חינוך ליצירת מערכת קפיטליסטית מאוזנת עם יציבות בריאה לכל פרטיה-
גם כדי למנוע מצב של הכוונת מערכת החינוך כך שתשרת מערך קפיטליסטי פרוץ וגם כדי לבסס השרשת איתנות כלכלית לשאר החברה (=שאר המערכות הכלכליות המתחזקת כלכלת בית כיחידים, כמשפחה גרעינית או משפחה מורחבת/שבט/שאר אזרחי המדינה) המתקשרות באמצעות הפלטפורמה הקפיטליסטית- יש לעצב מציאות בה בתום מסלול הלימודים הפורמלי תחת המערכת הקפיטליסטית כל המידע האנושי הנדרש להתקיימות בלתי תלויה, לדרגה שתאפשר בניית איכות חיים מיטבית הנתמכת באופן עצמאי, נרכשת עד ההגעה לבגרות.כלומר, חובה שהשכלתו הבסיסית של בוגר 12 שנות לימוד תחת המערכת הקפיטליסטית בעידן המודרני תכלול את היכולת לגדל אוכל (הכשרה חקלאית), את היכולת לבנות מאגרי מים לשימוש אישי/משפחתי והיכולת לבנות בית, אחר גם את היכולת לבנות מנוע, מחשב ומנגנונים לסיפוק עצמי של חשמל/אנרגיה לדרגה שתאפשר הקמה וסידור של איכות החיים המודרנית מאפס ללא תמיכה חיצונית כידע פרקטי מעשי בלתי ניתן לערעור, ללא אופציית בחירה או פטור שימנע הכשרה מהחובה ברכישת הניסיון הנ"ל לכלל הבאים בשערי בית הספר. לצד זאת צריכה לעמוד מערכת חברתית המונה את כל בוגרי המערכת הקפיטליסטית (!!) שעל בסיס לקיחת אחריות אישית לדרגה אינדיבידואלית בלתי מתפשרת תמנע כל הטייה זילות או ירידה באיכות ההשכלה שניתנת לתלמידי המערכת.
בצורה זו ינותק הקשר בין "השוק החופשי" לקיום תנאי יסוד למחיה ראויה בעבור כלל המתקשרים במערכת הקפיטליסטית דבר שיאפשר ריסון ברמת הפגיעה והשליטה שתיתכן לו יתחיל לחתור תחת המערכת "שבט פורץ" כלשהו.כיוצא בזאת, השוק החופשי במערכת הקפיטליסטית יבוסס על מסחר בהשלמת מוצרי המזון שאדם לא יוכל לגדל לו בעורך סגנון חייו, במוצרי יוקרה ומותרות, תאפשר לפרט להתמקצע במלאכה החביבה עליו ולקנות מבעלי המסוגלות הגבוהה יותר- אך לעולם לא בתור צורך ולא מתוך נזקקות, אלא בתור מניעת הטרחה שבעשייה העצמית.