מטרות הבת של הפרויקט

כפי שנאמר, המטרה העילית של הפרויקט היא להגדיר את המשמעות הפיזית של כל "מפלה פיננסית" ודרך כך לייצר שוויון הזדמנויות קונקרטי שלא ייתכן בו מס שפתיים בעבור כל אחיי ואחיותיי, אזרחי עמי ישראל -

כלומר, בזכות הפרויקט, המשמעות הפיזית החמורה ביותר של כל מפלה פיננסית בעבור כל אזרחי ישראל, ללא הבדלי מוצא, דת, גיל או מין, תהיה איכות החיים שתסופק ביחידות המגורים של פרויקט תמר כך שתתקיים הזדמנות שווה למיצוי מלוא יכולתו של כל אזרח לשגשג כאשר הדבר היחיד שיוכל להגביל אדם בתנאים הללו יהיה אישיות מחורבנת המשלבת בתוכה אלמנטים מן הנצלנות, העצלנות והלוקה באי  סימפטיה מינימלי משווע.   

מטרות בת חברתיות

אך מאחר וללא איחוי הקרע בעמנו ישראל לא תהיה אבטחת הרווחה שלמה- הפרויקט שם לעצמו גם את סוגיית טיפוח האחדות בעם למטרה: 

בנוגע לקרע בעם- יותר מכל סיבה ומחלוקת, אני מזהה שבסיסו של הקרע בחברה הישראלית נעוץ בעובדה שהקרע הזה מטופח במכוון בידי גופי השלטון השונים כשבראשם הממשלה עת היא מקדשת את הפוליטיקה ומקריבה את אחדותנו על מזבח הפופוליזם. נכון, במקור הפוליטיקה נועדה לתת במה לייצוג האינטרסים והדעות השונות בקהילה במטרה לגשר עליהם דבר שהעניק לה את התוקף החברתי כאמצעי לביסוס שררה המתחשבת בכל נתיניה, הפוליטיקה בצורתה המודרנית עדיין שואבת את כוחה בצורה צינית מהסיבה המקורית לקיומה אך אני מאמינה כי ברור שלא מדובר ביותר מהצגה לשם התססה כדי לייצר חיכוכים וחוסר הסכמה שכן ללא חילוקי הדעות בעם, לא יהיה מקום עבודה לכל אותם פוליטיקאים. ייתכן שזאת הסיבה שהשלטון בישראל מצא לעצמו כר נוח בהצגת הקיצונים גם בימין וגם בשמאל כנורמה מקובלת ואפשרי שהקרע בעם קטן בהרבה מהמוצג, וביחד עם זאת, ללא אחדות ישראל לא יוכל הציבור לעמוד בצורה אפקטיבית כדי לשמר את שלומו בנחת. 

לכן, על שום ההבנה שהדבר נחוץ, מאחר והמצוקה הכלכלית הקיימת לא מאפשרת התארגנות אפקטיבית, ההסתה מאפשרת לייחס כל מצוקה לאוכלוסיות ספציפיות פיקטיביות או לאוריינטציות פוליטיות כהסחה מקיום דיון רציני או התוויית דרך לנתינת מענה ומאחר שהדמוקרטיה לא בנויה לתפקד תחת המצב שנוצר, אלו הן תתי המטרות של הפרויקט:

-בעבור הקרע בעם. מאחר והמצוקה הכלכלית חלחלה לכל השכבות באוכלוסייה, הפרויקט שואף לנצל את האחדות שבנזקקות הזמנית (זמנית- מאחר ופרויקט תמר נועד לחלץ מצרון) ולשמש פלטפורמה חברתית בה כל המגזרים יוכלו להיפגש, לתמוך ולהיתמך באחר השונה ממנו לא כחלק ממגזר או אוריינטציה פוליטית אלא כבן/בת אדם וכבן/בת לעם ישראל ודרך כך להכיר את האחר הזר בצורה אישית ונקייה מאינטרסים פוליטיים. אני מקווה שהחיים המשותפים כקהילה מתחשבת ותומכת וההכרח להתחייב לשלומו של האחר יצליחו לאחות את הקרע. 

-כמו כן הפרויקט שואף להתקיים כזרוע הפעילה למען כל אזרח אל מול עיוותים ממוסדות השלטון. על שום האיחוד תחת מצוקות שונות יוקל לפתח הסכמה והבנה על הבעיות האמיתיות הדחופות לציבור ללא הטייה פוליטית ובנחת היציאה מהדוחק- לתכנן בעבורן תוכניות פעולה ולהביא לידי פתרונם של אותן הבעיות. אני חוששת שהמציאות בה האוכלוסייה מלינה על קשיים שאיש אינו מנסה לפתור כהלכה הפכה להיות עניין לא רצוי שבשגרה- הפרויקט יוכל לשמש כפורום להעלאת בעיות ספציפיות על סדר היום, יקיים דרכו סיעור מוחין על פתרונות שלא דרך הפגנות, ינסה להציג סוג של משאל-עם לגבי דרכי פעולה מועדפים (לפחות בתוך מתחמי הפרויקט) ומאז לא יוריד את הבעיות מסדר היום עד שיבואו על פתרונם. 

*לבאים להלין שבכך יש פתח למחאות והפגנות- לדעתי לא הכל פוליטי, לא צריך שכל פתרון לצרה יבוא בצורה של חוק. עלינו כאזרחים לקחת את האחריות ולא להשליך כל רצון בהתרה לרשימת "המשימות ביצוע" של הממשלה.

מטרת הבת שפרויקט תמר מנווט אליה/ מטרת הבת שהיא מטרת העל 

נכון להיום, האזרח הישראלי הממוצע שאין בידיו נכסים צריך להחזיק ולתחזק כושר השתכרות גבוה ללא הפוגה כדי לנהל סגנון חיים נורמטיבי/צנוע במציאות בה עלות ההוצאות השוטפות מאמירות ללא סוף, כאשר רק הצלחה נטולת פשרות או תמיכה חיצונית מפרידה אותו מלחזור לגור עם ההורים או החיים ברחוב. כפי שכבר ציינתי בהתחלה, אני מבטיחה שריבוי אופציות מחיה זמניות וראויות בהן יתבטל הנטל הכלכלי, שיעמדו כחוצץ בין המצב הקיים לנפילה לעוני, הם הדבר שאנו זקוקים לו כדי להקל על בעיית העוני המודרנית בישראל-  

אך הפוטנציאל של הפרויקט גדול מכך- הוא הותאם למימדי הבאת הגאולה לבעיית העוני המודרנית הכלל עולמית מבסיסה.

כדי להבהיר את התהליך הלוגי שהפרויקט אמור לקדם למען מיגורו הסופי של העוני אתעכב רגע להסביר על אופציית מחיה המבטלת נטל כלכלי-

מהו אותו "ביטול נטל-כלכלי"? איך נאמוד מהם אופציות מחיה בהם התגשם אותו "ביטול נטל כלכלי" במידה הנדרשת כדי לקדם מציאות נטולת עוני? המשוואה פשוטה- הנטל מתקיים כאשר התשלום על דבר מכביד על המשלם. אדם שהכנסותיו הקבועות עולות על 100 אלף בחודש לא יתקשה לשלם אלפיים ש"ח כהוצאה קבועה. אך אם הכנסותיו הם 20 אלף? או 5 אלף? וכאשר אנו באים לבנות מערך שמגשים "ביטול של נטל כלכלי"- המטרה היא שהמחיר הנבחר לא יכביד על שום אזרח, כלומר, גם קבצן יוכל לשלם את התעריף מבלי שהדבר יקיים נטל בעבורו, זאת הסיבה לפתרון מגורים במחיר 300 ש"ח לחודש (10 ש"ח ליום) והאופציה להתנדב במקום לשלם על המעון.    

למה אופציית מחיה "שתבטל את הנטל הכלכלי" כה חיונית למיגור העוני? מאחר ועוני מתקיים במצב בו אדם לא מסוגל לתמוך בעצמו די הצורך כדי להתקיים, דבר שיכול להיגרם כתוצאה משתי הסיבות הבאות בלבד- 

1. יוקר המציאות/התנאים הסביבתיים הם המקשים על אדם לקיים די הצורך את צרכיו, כאשר לו היה חי בתנאים רגילים יכל אותו אדם לכלכל את עצמו בעצמו. לדוגמא, במקרה של מחסור כללי במזון שיגרום להפקעת מחירים גם אדם המסוגל לעבוד לא בהכרח יוכל להשתכר לדרגה בה יצליח לתמוך כלכלית למילוי צרכיו ללא עזרה.

2. האדם עצמו עקר כלכלית בקיום צרכיו שלו/צרכי משפחתו (אדם/משפחה סיעודי/ת) ולכן הוא זקוק לתמיכת הזולת.   

-אם יוקר המציאות (הסיבה הראשונה) הוא הגורם לעוני - הרי שהמציאות הקשה מתבטלת עם ההתקיימות של אופציית מחיה נטולת נטל כלכלי המנגישה את כל צרכי הבסיס (אוכל, מים, מעון) כחלק ממנה. כלומר, כבר בעצם ההזדמנות למצב של רווחה מוחלטת שתחזוקתה קלה (/אופציית מחיה נטולת נטל כלכלי) שתעמוד לרשות האדם, גם אם לזמן מוגבל בלבד, כחלק מהמציאות של "יוקר המחיה" יהפוך את המציאות הזאת לקלה יותר לנשיאה. 

-אם זה האדם עצמו שעקר בקיום צרכיו למחיה, הדבר יהיה על שום: 

1. מצב רפואי/נפשי שמונע מהאדם את היכולת הפיזית לעמול על כושר התקיימותו

2. חסך בידע הנדרש לאדם כדי לעמול לביסוס ושיפור כושר התקיימותו. 

3. חוסר רצון לעמול כאשר ישנה אפשרות להתקיים על חשבון האחר

לפני שאתפנה להתייחס לשלושת הסיבות שציינתי חשוב שאדגיש את עיקרון היסוד טרם התמיכה בכל עקרות כלכלית-

כל תמיכה על סמך נכות או מחסור מייצרת הזדהות עם תחושת נזקקות השוחקת אדם מלהאמין במסוגלותו האישית ויש בה לבדה כדי להנמיכו לחיי תלות

את הסיבה השלישית לעקרות כלכלית אסור לממן במודע כי כל השקעה בה היא טיפוח נצלנות כתכונה חברתית. בעבור האנשים שהסיבות האחרות שציינתי הם אלו שהביאם לעקרותם הכלכלית- אם לא מדובר באדם שצריך שיאכילו אותו- סעד המבוסס על הגדרת אדם כחסר יכולת על שום הבנת הקושי הפיזי שיעמוד לפניו בדרך למיצוי יכולותיו יטפח בו תבוסתנות ונזקקות מנטלית שעתידה לקבע את עקרותו הכלכלית, כלומר, אניסתו לעוני. 

*למען ההבהרה, אין זאת קריאה לביטול סעדים הניתנים לחלשים בחברה- אלא הצבעה על כך שמציאות האונסת אדם לתלות יכשיר אותו לחידלון ויכשיל בו את הרצון הטבעי לייצר שיפור במצבו.

**ואני מודה, מדאיג אותי המצב בו אנשים רבים מתפרנסים מלתת מענה לאנשים הזקוקים לסעד, כי המשמעות לכך היא שהביטחון הכלכלי של רבים היום תלוי בכך שאנשים יישארו נכים וחסרי יכולת ככל שניתן- שלא לדבר על הסכנה בכך שחברתית אנו מנכסים לאנשים שמיסכנות האחר מממנת אותם את ההבנה לטיפול נאות בעת האדם בקושי…קצת לתת לחתול לשמור על השמנת

אל מול המציאות המקבעת חדלות וחוסר אונים, בתפקיד רשת הביטחון הכלכלית לכושלים פיננסית מכל סיבה שהיא, יעמדו מתחמי פרויקט תמר, כיוצרי סביבת מחיה שנועדה לתמוך רווחה לבאים מחד גיסא ומאידך גיסא יעוצבו במטרה להדוף תבוסתנות, מסכנות ונזקקות לתמיכה בידיי אחר, יעניקו את הידע, הניסיון וההזדמנות לאמץ הצלחה ובכך יעצימו קבלת עצמאיות פיזית ומחשבתית תוך כדי מיקוד במיקסום היכולת והמסוגלות של כל אזרח שיבקש להימלט בה מכל קושי שבחוץ. בין אם הייתה זו נכות פיזית שנטעה באדם ספק בקשר ליכולותיו או טלטלה מנטלית, תעסוקה מתקשרת באופן ספציפי לערך העצמי של אדם על עצמו על שום תכיפות המסוגלות שהאדם יכול להפגין לעצמו ולסביבתו. המערכת החברתית של החיים תחת גג הפרויקט תציב את כל הנסיבות שהובילו אזרח לבוא בשעריה כשווים, בין אם היה זה פיטורין ממקום בו עבדו במשך זמן רב, פציעה, מחלה ממושכת, נכות, מצב טראומטי או חיים ברחוב, לצד החמלה, סביבת החיים בפרויקט תמנע מהאדם להיות מוגבל בשל מצבו, שכן, גם אם אדם היה מתקשה למצוא עבודה בתנאי השוק הרגילים, במתחמי הפרויקט תמיד יהיה עמל מכובד (גם במערך ההתנדבות וגם מבחינת שוק העבודה שהפרויקט ייצא דרך חברות הבת שלו) המתאים לכל יד, דרכים בהם יוכל הפרט להעשיר את עצמו בידע בקלות והנגשה של העשרה פיננסית ביחד עם הון אנושי רב עימו יוכל לחלוק ולתכנן עתיד טוב מההווה אליו הגיע קודם לכן, כך שכל העדפה או "התאמה" במתחמים תהיה מיותרת ואפילו מזיקה על שום עידוד ושימור תפיסת נחיתות ומוגבלות אישית. 

בצורה הזאת יקיימו מתחמי הפרויקט פלטפורמה שתספק "פיזיותרפיה מנטלית" למשותקי האמונה ביכולותיהם, פיתוח עמידות שכלית בפני רחמים עצמיים ובית גידול לתעצומות נפש דרך רכישת כישורי חיים ומיומנויות להתמודדות והתגברות בעת צרה. כל זאת, לצד הענקת הכלים, הבסיס וההכוונה של האזרח לקראת בחירה מודעת לתכנון ועיצוב חייו מחוץ לחממת הפרויקט ממקום של ביטחון והכרה בעושר שקיומו כחלק מהחברה יעניק לאנשים סביבו. 

לצד המציאות שתחזק כלכלית ומנטלית את האנשים שנפלו או הסתכנו בנפילה למצב של עוני, פרויקט תמר ימשיך לקיים ולהמציא עוד פתרונות מגורים נטולות נטל כלכלי שביניהן שלל אופציות למגורים תמורת עבודה קלה, לא מחייבת ומכובדת. התוצאה תהיה שלכל אדם הגון שלא מונע מעצלנות או נצלנות במדינה בה פרויקט תמר יפעל, וכמובן, בישראל תחילה, יוכל לבחור בין שלל אפשרויות ותוכניות שיספקו תנאי חיים מעגני רווחה וזולים כלכלית ומנטלית לתחזוקה שיהוו קשת רחבה של דרכים להתמודד עם המציאות בעת משבר ומרחב רב של פתרונות ליציאה מאותו המשבר שיתכן להם שישדרגו את איכות החיים של הנעזר בהם- כאשר אף לא אחת מן האופציות המדוברות יינתנו כנדבה למסכן. אני מאמינה שהמציאות אותה תיארתי בפסקה הקודמת תתחיל להתגשם כבר בעשרים השנים הראשונות לפעילותו של פרויקט תמר ומציאות זו תהיה אבן היסוד לרגע בו-

• בו נחליט לבנות מערכת חינוך שתכוון שכל הידע האנושי ובמיוחד הידע החיוני לביסוס התקיימות עצמאית, בין אם בניית בית, בסיס לגידול עצמאי של מזון או בניית תשתיות לייצור חשמל, יהיה בנחלת הכלל ויירכש טרם ההגעה לבגרות 

• הצורך בכסף יפחת בהדרגה על שום יכולותיהם של רוב האדם לייצר לעצמם את מה שירצו

• ומשמעות המושג "הגשמה עצמית" יתקבע לאט כמיקסום חווייתנו האישית ממתנת החיים.

עולם כזה - בו כל אדם יכול לקיים לעצמו את צרכיו הבסיסיים ללא צורך בכסף או באחר בקלות- הוא עולם בו העוני יחדל מלהתקיים בו בהדרגה עד שימוגר סופית מהמציאות האנושית.