בסיס מנגנון הפרויקט חלק ג'- גמילה עתידית מהצורך בתרומות

הפרויקט יקדם ויכוון הקמת חברות-בת ועסקים מטעמו שייצרו בעבורו כל פריט ומוצר שמתחמי הפרויקט יזדקקו לו, כלומר, ריצוף, רהיטים, חומרי בניין, טקסטיל, טואלטיקה, מוצרי חשמל, מוצרי מזון וכל השאר במידה והדבר יהיה נחוץ לפרויקט משלב חומרי הגלם ומרגע שהדבר יתאפשר, וכמובן, הפרויקט יקנה את כל צרכיו מחברות ועסקי הבת שלו בלבד. 

כאשר כל הוצאות הפרויקט יזינו כלכלית רק את חברות הבת שלו, שיחלקו בתורם רווחים לפרויקט בצורת דיבידנדים, יקיים הפרויקט מחזור פיננסי סגור, משמע, כל הכסף שהפרויקט יוציא יחזור להזין את הפרויקט בחזרה עד שפרויקט תמר יהיה חופשי מהצורך בתרומות (דבר שאני צופה שיתקיים כ40 שנה לאחר תחילת פעילותו).  

*התרומה החברתית שבבסיס מנגנון הפרויקט- כל העסקים וחברות הבת של הפרויקט יתנו עדיפות להעסקת דיירי הפרויקט, ייקחו על עצמם את הכשרת עובדיהם ויעסיקו עובדים גם ללא ניסיון או רקע מתאים אלא על בסיס מתאימות מנטלית וביצועית לאחר שיתחילו לעבוד במקום לתקופת ניסיון. הדבר ייצר תעסוקה פוטנציאלית בשביל הדיירים ויקיים בעבורם אבטחת הכנסה שתאפשר להם להשקיע פיננסית להטבת ורווחת חייהם בזמן שהותם בפרויקט ולאחר עזיבתם (וכמובן שהדיירים לא יפוטרו לאחר שיחדלו להיות דיירים בפרויקט).

-כך יממש הפרויקט הקמת מציאות ישראלית בה לא גילו של אדם, לא ניסיונו התעסוקתי, לא מצבו פיננסי, הרפואי או הנפשי יהוו פקטור השפעה ובוודאי שלא יגבילו אדם מלהשיג איכות חיים ראויה בכל שלב בחייו. 

ההמלצה להקמת חברות בת של הפרויקט תתקיים עם אלו שיראו מתאימים לתפקיד אך במכוון בניסיון לאתר את דיירי הפרויקט שאהבתם לזולת, לנחת, לטוב, למוסר ולארצם מפעמים בדמם לתפקידי הניהול והייסוד של אותן החברות, כך שאלו שיכנסו לפרויקט כתוצאה ממצוקה ייתכן להם שיצאו ממנה בעלי חברות עם מעגל לקוחות איתן (בכל מקרה, תמיד אפשר לצוות בעלי ניסיון לחסרי הניסיון ולתת לאדם את הכלים לרכוש לעצמו השכלה מתאימה, אך נאמנות, חמלה ומוכנות לעמול ולהקריב למען רווחת וביטחון האחר אי אפשר לקנות, וטוב לכולנו העתיד בו בעלי הרצון לטעת אושר הם בעלי היכולת לטעת עושר). בכך אני מקווה להביא לכך שאותם בעלי חברות שאת הצלחת חברתם הפרויקט יבטיח, ינהלו חברה למטרת רווח אנושי ולא רק פיננסי. 

(*המשך:) 

חברות-הבת של הפרויקט לא יצטרכו להשקיע בפרסום שכן הפרויקט יהיה להן לקוח קבוע ומוצריהן שיסופקו במתחמי הפרויקט והדיירים שיעבדו בחברות-הבת ישווקו את המוצרים בעצמם לדיירים שיגורו במתחמים. משמע, בניגוד לשאר המלכ"רים והחברות שהרעה כלכלית גלובלית מאיימת על קיומן, בעבור פרויקט תמר- ככל שהמצב הכלכלי יחמיר יותר אנשים יזדקקו למפלט כמו זה שפרויקט תמר יספק ויבואו בשערי הפרויקט ⇐ ככל שיותר אנשים יבואו בשערי הפרויקט כך יגדל הביקוש של הפרויקט מחברות הבת שלו, כלומר, יגדל הרווח הפיננסי של חברות הבת שהן בתורן יזינו חזרה את הפרויקט. בנוסף, מאחר והפרויקט מעודד חיבור בין אנשים בין אם בהקמה של קהילות "שכנות מבחירה", עסקים שיהיו חברות בת בהשקעת הפרויקט ועסקים עצמאיים לחלוטין, המוצרים שחברות הבת של פרויקט תמר ייצרו כדי לספק את צרכי הפרויקט יוכלו לספק את העסקים והקהילות שיקומו באמתחתו, דבר שיבטיח את הגדלת מעגל הלקוחות של חברות-הבת לאורך הזמן, את מקור ההכנסה של הפרויקט במקביל להגדלת כושר ההעסקה של חברות הבת בהתאם לקצב גדילת הקהילות המשותפות וחברות הבת שייווצרו. 

פרט לכך, יהיו לפרויקט הכנסות קבועות מההשקעה באנרגיה סולארית, השכרת יחידות המגורים, השכרת כיתות ושטחים מסחריים לזמן מוגבל ואישור הקמת דוכני מכירה בתוך מתחמי הפרויקט. 

*כאן אני בוחרת להזכיר בשנית את שתואר בפרק "מודל מבנה מתחמי הפרויקט והחיים בחובו"- "חברות תומכות", כלומר, חברות שיסכימו להעסיק מדיירי הפרויקט ללא ניסיון קודם ולהציע את שירותי חברותיהם במחיר מוזל בהרבה מהניתן בשוק בעבור הדיירים (וזול יותר משהציעו מתחריהם)- יזכו להכוונת דיירי הפרויקט לקבלת השירותים המוזלים שחברתם הציעה ואולי אף ייפתח אופק עתידי בו חברת-הבת של הפרויקט שתוקם בעבור השירותים הנ"ל תהייה בהחזקה משותפת של אותן החברות והפרויקט כאשר העדיפות (שתתבטא באחוזי השליטה בחברה-הבת) תהיה ל"חברות התומכות" שתמיכתן בפרויקט הייתה היציבה ביותר ושהראו רצון ללכת לקראת הדיירים בצורה עקבית שתמלא את הפרויקט גאווה על שום קשירת הקשר העסקי עם החברות הללו.

*לבטים בנוגע להיבט הפרקטי מבחינת החוק בישראל /מיסים ונהנים (...בקבר...כי שם זה לא אתה שמשלם את המיסים)

למען גילוי נאות, הסיבה המרכזית לכך שאני ממשיכה לכנות את הפרויקט "הפרויקט" היא על שום שאיני יודעת מה תהיה הישות המשפטית שבאמצעותה יורם המפעל הזה לפועל, כלומר, עוד לא החלטתי אם הפרויקט יוקם כעמותה, כאגודה שיתופית, כחברה לתועלת הציבור ואולי אפילו כחברה רגילה, כאשר השיקולים שלי נוגעים להקלות המס בישראל, למסגרות החוק של הישויות המשפטיות ובשימור המבנה התפקודי של הפרויקט לדורות הבאים. העניין לא היה כה מהותי בעבור תחילת הדרך אילו מטרת הפרויקט לא הייתה להגיע לעצמאות כלכלית מוחלטת ואילו החוק בעבור מוסדות ללא כוונת רווח לא היה דורש הבהרה מראש בתקנון עבור עתיד המוסד שאותו לא קל/לא אפשרי לשנות בשלב מאוחר יותר.

(על שום שהכתיבה הזאת היא לכלל עמי, הכולל גם אנשים שאינם מרקע אקדמאי, אני אסביר בסוגריים ובצבע מידע רלוונטי כך שיהיה ניתן להבין הכל גם ללא ידע מקדים 

-אז קודם כל, חברות/ עמותות/ איגודים וכו' הם ישויות משפטיות נפרדות, כמו אדם/אזרח בפני עצמו בנפרד מבעליהם- משמע, גם אם חברה, לצורך העניין, פושטת את הרגל או נכנסת לחובות, אף פעם לא יבואו לבעלי החברה כדי לגבות את הכסף שהחברה חייבת, כי הבעלים הוא ישות נפרדת מהחברה).

לא אפרט את המשמעות הכלכלית-תפקודית בעבור כל ישות משפטית אלא רק את המשמעות הרלוונטית בעבור כינון פרויקט תמר ואציג את הישויות המשפטיות העומדות בהתאם לשיקוליי מאחר שלמראית העין פרויקטים כ"פרויקט תמר" נועדו להיכנס תחת קטגוריית הישות המשפטית של מלכ"ר (מוסד ללא כוונת רווח. וכמובן, אני מקווה שהמידע שברשותי מעודכן ומתריעה שלא קל לאזרח הפשוט להשיג מידע קוהרנטי מעודכן בנושא).

אתחיל- בעבור תחילת הדרך, משמע, לפני ולקראת הגמילה מתרומות, בשביל אלו שירצו להשקיע פיננסית בפרויקט זה אחלה אם הפרויקט יהיה מלכ"ר על שום החזרות המס שמגיעות לתורמים לפי סעיף 46 (א) לפקודת מס הכנסה על הכסף שהם יתרמו לפרויקט (כלומר, המדינה מחזירה כסף מהמיסים שאזרח משלם בעבור כסף שהאזרח תרם מיוזמתו לעמותה)  -

עכשיו,
חברה עסקית משלמת מס הכנסה על הכנסותיה הנקיות (כלומר, שלא כמו שכיר שמס ההכנסה מנוקה לו ישירות מהמשכורת הנכנסת לפני שהתפנה לשלם על הוצאותיו, חברה קודם קונה את כל מה שהיא צריכה כדי לתפקד והמס ההכנסה מקוזז מהרווח שנשאר לאחר שהחברה מסיימת לשלם את הוצאותיה) בשיעור של 25% (נכון לשנת 2016) והיא יכולה להתקזז מול השלטונות על המע"מ במס התשומות על הוצאותיה.
(רק) עמותה המוכרת במע"מ כמלכ"ר מלא ובמס הכנסה כמוסד ציבורי לפי סע' 9(2) לפקודת מס הכנסה תהייה פטורה ממס על הכנסותיה וממע"מ, אך עמותות המוגדרות כמלכ"ר מעורב (בעלות פעילות מסחרית/עסקית המייצרת רווחים כך שהן גם עסק במקביל להיותן עמותות) כן משלמות מס על ההכנסות הרלוונטיות ועמותה המוגדרת עוסק (כל הפעילות שלה עסקית ולייצור רווח) משלמת מס כמו כל עסק רגיל אך עדיין נתונה לאיסורים הרלוונטיים לעמותות לגבי חלוקת רווח לבעלים.
עמותה המוכרת במע"מ כמלכ"ר לא משלמת מע"מ אך גם-
א) עמותה לא זכאית להחזר על המע"מ בהוצאותיה (בשונה מעסק/חברה) ו-
ב) עבור עמותות קיים "מס שכר" שמקורו בחוק המע"מ והוא מחליף את המיסוי על המע"מ עליו העמותה קיבלה פטור וזו משמעותו-
סע' 4 לחוק מע"מ (מודה, לא צירפתי את הסעיף הרלוונטי מחוק המע"מ) נקבע כי מלכ"ר ישלם מס שכר בגובה 50% משיעור המע"מ שחל על כל המשק על שכר העבודה שהוא משלם לעובדיו, כלומר, עמותה נדרשת לשלם תוספת תשלום של מס שכר בגובה 7.5% מהמשכורת המשולמת לכל עובד. כל שכר המוגדר כשכר עבודה, כולל תשלומי פיצויי הפרישה החייבים במס – חייבים במס שכר! 
(המרכז למלכ"ר- מיסוי בעמותות, מיסוי עמותות ומלכ"רים)  

נמשיך-
בעבור עמותה ישנם 3 אפשרויות לקיום פעילות עסקית:
א. לעבור לקיים את הפעילות העסקית במסגרת העמותה - לצד הפעילות ללא מטרת רווח (וכחלק מהישות המשפטית של עמותה).
ב. להקים חברה-בת שתהיה בשליטת העמותה-האם.
ג. לאפשר למשתתפים בעמותה/במיזם לקחת מזכויות העמותה, ולנהל אותם במסגרת תאגיד עצמאי נפרד מן העמותה (ולכן לא אמשיך לפרט על האפשרות הזו, שכן כל קהילת שכנים שתצא מפרויקט תמר תומלץ לשקול התאגדות בקטגוריה הזאת תחת הישות המשפטית של "אגודה שיתופית" כדי שיזכו בהטבות המס הרלוונטיות).
בעבור האפשרות הראשונה, אם העמותה מוגדרת כמלכ"ר מעורב או עוסק, היא תשלם מס הכנסה, ובכל מקרה פעילותה המלכ"רית תעמוד באותו סיכון פיננסי של העסק שתקיים על שום היותם תחת "ישות משפטית" אחת (כלומר, אם העסק פושט את הרגל- הוא יפיל איתו גם את העמותה).
בעבור האפשרות השנייה- 

הוראת סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה (*מצורף בתמונה מתחת) קובע שמוסד ציבורי (עמותות וחברות לתועלת הציבור נכנסות תחת הקטגוריה הזאת) פטור ממס על רווחי הון ודיבידנדים, אך חייב במס על דיבידנד המשולם מחברה בשליטתו בעלת פעילות עסקית (*ואז סעיף 88 לפקודה (*העתק למטה) קובע שעצם הזכות לרווחים היא שליטה בחברה...?), זאת שלא כמו חברה עסקית רגילה (כזאת שאינה לתועלת הציבור/עמותה) שפטורה מתשלום המס לחלוטין לפי סעיף 126(ב) (*העתק מעל לסעיף 88). 

פטור המס על הדיבידנדים שמקבלות חברות-אם מחברות-הבת שלהן נועד למנוע מיסוי כפול, גם של החברה-האם שמקבלת את הדיבידנד וגם של בעלי המניות של החברה-האם "בקצה השרשרת" שמחויבים במס כשהחברה-האם מחלקת דיבידנדים (ע"א 8511/18 פקיד שומה נתניה נ' דלק הונגריה בע"מ).

(סעיף 9 לפקודת המס מהאתר nevo.co.il/law)

*(סעיפים 126 ו88 לפקודת המס מהאתר nevo.co.il/law. אגב, סע' 88 פשוט קצר יותר מבחינת התמונה וזאת הסיבה לכך שהוא בכתב מוגדל וגם, כל העתקי סעיפי הפקודה יצאו מטושטשים כשהעתקתי אותם לאתר, התמונות המקוריות נראות טוב והשתמשתי בתוכנת "חיתוך סרטוט" כך שזה היה אמור להיות זהה...אני עוד אנסה להעתיק בשנית...)

בעבור חל"צ (חברה לתועלת הציבור)- ההבדל בין חל"צ לעמותה מקושר יותר לאבטחת השליטה של המייסדים/אינדיבידואלים במלכ"ר, כלומר, בעמותה קיימת האופציה שמוסדות העמותה, וועד העמותה והאסיפה הכללית, יעבירו נושא משרה מכהונתו ו/או יוציאו חבר וועד מהעמותה כאשר הליך כזה אפשרי גם כנגד חבר עמותה שהינו היזם/ המייסד שלה. 

בחל"צ הדבר פחות פשוט מאחר והחזקת מניות בחל"צ "משריין" את הבעלות של בעל המנייה בחל"צ. פרט לאבטחת החזקת הבעלות בחל"צ- מניה בחברה לתועלת הציבור אינה ניתנת להורשה, לעיקול או לשעבוד והיא לא מהווה חלק מנכסי בעל המניה העומדים לחלוקה בפירוקו או בפשיטת רגלו. אין חלוקת דיבידנדים מחל"צ ואין אפשרות לרווח מנכסי החל"צ לבעליו. כלומר, הבעלות במניות החל"צ- אין בה לייצר אלמנט קניני-כלכלי אמיתי. בעלות במניות החל"צ מבטאת את הזכות להקים, לשלוט (באופן מוגבל) בחל"צ, להשפיע, לבחור, להיבחר למוסדותיו ותו לא. והחוק לגבי מיסים מחברות לתועלת הציבור ועמותות זהים כמעט לחלוטין (עמותה-או-חברה-לתועלת-הציבור-סוף-מעשה-בבדיקה-תחילה).

הקטע הזה, שנכתב לשם השלמת הבנת היעילות של מנגנון פרויקט תמר אל מול המציאות הישראלית, נעשה כמעט במקרה כדי לצאת ידי חובה בסקירת דרגת הצלחתו העתידית באחריות וכדי להבטיח לכל כי אכן אין מכשול בפני הפרויקט שיכול גם לתמוך בעצמו ובשאר עמי ישראל ללא עזר חיצון. הסקירה הזאת הייתה הצלילה הראשונה שלי לעולם המיסים. ניגשתי לנושא תמימה ומצאתי את עצמי מעמיקה הרבה מעבר לששיערתי שאצטרך שכן המערכת שבניתי לאחר חקר בסיס מקור השגשוג האנושי מראשית ההתאגדות לקהילות ריבודיות מנצלת פירצות במערכת הכלכלית הקפיטליסטית שהיו בשימוש בידי קבוצות שונות בהיסטוריה האנושית לשם אבטחת רווחתן. לא האמנתי שאפשרי שיש למנגנון הזה איזו מגבלה. 

למדתי המון על המיסים בישראל תודות לצורך לבחון את הפרויקט בראי החוק ואני מוצאת את עצמי נקרעת בין היגיון לשיגעון. אבקשכם, לבחון איתי את הסעיפים 3(ז),31 ו32(11) לפקודת מס הכנסה-

פקודת המס ממשיכה איתנו מתקופת המנדט הבריטי ו263 תיקונים נעשו להתאמתה מאז (אם לא נעשו לה עוד תיקונים מזמן סקירתי את הנושא). בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה (ממליצה לכל לגלות אחריות אזרחית, להיכנס לקישור ולבחון גם אותו nevo.co.il/law) מתוארים כל מקורות ההכנסה מהם יש לגבות מס. סעיף 3 מתאר "הכנסות אחרות" שלא נמצאות בסעיף 2 (שמהן יש לגבות מס) ובסעיף קטן 3(ז) נקבע שמוסד ציבורי/מי שעיסוקו לא לשם קבלת רווחים…יהיה חייב במס בשיעור של 90% (ללא זכות לפטור/לניכוי/ לקיזוז) על הסכומים בסעיפים קטנים 3(ז)(1-3). שמתי לפניכם גם את הסעיפים 31 ו32(11) לפקודה אליהם מפנה סעיף 3(ז) (ממש מתחת לסעיף 3(ז)), בשביל להגיד לכם שאני מודה, קראתי את כל הסעיפים הרלוונטיים לסוגייה ועד שלא חיפשתי מאמרים חיצוניים לפקודה עצמה לא הצלחתי להבין שזה על "הוצאות עודפות".
אז קודם כל, כולם מכירים את עיקרון ה"אי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש"- העיקרון הזה לא מוסרי אם החוק הוא כזה שהאדם צריך השכלה מיוחדת בשביל לדעת אותו, במיוחד אם ההשכלה המיוחדת היא כזו שהאדם צריך לממן אותה בעצמו תמורת הון לא קטן בין אם בלימודים או בהשכרת שירותים מאיש מקצוע. לגבי הסעיפים המדוברים- לפי פקודת מס הכנסה אם הפרויקט יהיה עמותה הוא אמור לשלם 90% מס הכנסה, בגלל שהוא מוסד ללא כוונת רווח, על הוצאות שהם מעל סכום ההוצאות שהוקצב להם ניכוי מס.
אם אקים את הפרויקט בתור חברה עסקית רגילה הוא ישלם על הסכומים האמורים 45%. הנה דוגמא ל"הוצאה עודפת" לו היה מדובר בחברה רגילה: "נאמר שיש לנו הוצאות כיבוד בחברה בסך של 5000 ש"ח, מתוך הוצאה זו על פי התקנות מס הכנסה מתיר בניכוי רק 80% מסך ההוצאה כלומר 20% מתוך ה5000 ש"ח הינו בבחינת הוצאה עודפת אשר תתואם בדוח ההתאמה לצורכי מס של החברה. על סך של 1000 ש"ח נשלם שיעור מקדמת מס הוצאות עודפות בסך של 45%, כלומר 450 ש"ח" (הוצאות עודפות בחברה - יניב טולדנו רואה חשבון). 

אולי אני טועה, אבל להבנתי משמעות החוק היא שבניגוד לחברה פרטית, אם הפרויקט יוקם כעמותה וארצה, לדוגמא, אחרי שהפרויקט יגיע לעצמאות כלכלית לקחת את כל העובדים בפרויקט שאחראים על הרישום של הבאים בשערי הפרויקט ועושי כל שאר עבודות הפקידות לנופש כמקובל היום, דבר שהוא כנראה יותר משהוגדר בחוק כסכום המאושר כ"הוצאות עודפות" שלא צריך לשלם עליו מיסים (אם החוק לגבי עמותות שונה מחברות בהיקף אחוזי התשלום יתכן וכל החוק לגבי הוצאות עודפות בעבור עמותה שונה לחלוטין מאשר המקרה בעבור חברה ומאוד קשה למצוא על כך מידע באופן עצמאי!). 

- נראה שאצטרך לשלם את המיסים על הנופש הזה לפחות פעמיים יותר מאשר חברה רגילה ביחד עם מס שכר... (ולא, אם זה היה בשבילי כמייסדת, שעובדת בעמותה, ורוצה לצאת לחו"ל- לפי החוק כיום אני רק צריכה להוכיח שמטרת הנסיעה הייתה עסקית כי "אם מוסד ציבורי יכול להוכיח כי הוצאה מסוימת הינה עסקית גרידא ואינה טומנת בחובה מרכיב כלשהו של הנאה פרטית או הטבה לעובד - הרי שלפי ההיגיון של פסק הדין הנ"ל, אין המדובר בהוצאה עודפת ואין לשלם בגינה מקדמות כאמור" (מוסדות ציבור: הוראות מיסוי במע"מ, מס הכנסה ומקרקעין - BDO).
מצאתי את עצמי תוהה אם אצטרך להקים חברת-בת לפרויקט רק בשביל עבודות הפקידות כדי לאזן בין הרצון לרווחת עובדי הפרויקט שעתיד לקיים רווחה לכל ישראל ושמירת ההון לתפעול השוטף של המערך אותו אני בונה…או פשוט להקים את הפרויקט כחברה רגילה כי אם הפרויקט שואף להתקיים מתחזוקה עצמית לא ישתלם לרשום את פרויקט תמר כמלכ"ר בהשוואה לחברה רגילה רק בגלל המיסים…וזה הזוי.
לפחות בעבורי המציאות הזאת- בה ייתכן שעדיף להקים חברה רגילה, ולא מלכ"ר, בשביל לקיים פרויקט רווחה לאומי שכזה, כי יש אפשרות שיילקחו יותר מיסים מעמותה לרווחת הציבור שתבקש להתקיים בתחזוקה עצמית במקום מתרומות וכמות המיסים שעלולים להילקח היא לדרגה שיכולה לפגוע ביעילות ותפקוד העמותה - וזאת כאשר מראש מיסים נלקחים / הכסף הזה נלקח מכל תושבי ישראל ספציפית כדי לממן מערך מדיני המורכב מאנשים שנבחרו בדיוק למטרת אבטחת רווחת כולנו - התושבים - המציאות הזאת - היא מקוממת והזויה. 

וברור, שאהיה חייבת לקחת רואה חשבון עוד לפני הקמת המערך…ואולי להיות רואת חשבון…למעשה כולם צריכים לקחת רואה חשבון וגם אז מספיקה טיפת חוסר מקצועיות או שלא נתייעץ על משהו בשביל שגם אנחנו נהייה עבריינים מעלימי מס, שכל כך קל להיות עבריין בישראל. ואני מודה שנגעלתי מעוצמת התעוזה של המדינה להכניס את היד לכל כיס, אם בזקנה, במחלה, במוות ואחריו, ואם כל הכסף שנלקח אני חוששת שקשה לי לזהות תמורה נאה לכך בשטח. היה לי חשוב להגיד זאת- שעל אף שניסיתי להישאר מקצועית, לא הצלחתי להתחמק מהמחשבה שיש כאן חזירות וחוסר חמלה על הון הציבור שמנסה להתקיים בכבוד בארצו. (בעבור מידע נוסף- הקץ לתשלום מקדמות בגין הוצאות עודפות במלכ"רים - גלובס, youtube ביקורות ושומות ניכויים מס הכנסה-רמי אריה)

*זהו- נגמר הקטע על המיסים אנשים! אני מצטערת על כל עוגמת נפש שנגרמה כתוצאה מקריאה זו. הרגשתי שזה נחוץ למען גילוי נאות.

לפיכך חשוב שאצהיר לכל המעוניין ובעיקר למשקיעים העתידיים את הדבר הבא- בעקבות היקף הפרויקט וכמות האנשים שמערך זה נועד להגן עליהם (כלל אזרחי ישראל), ועל אף שהובהר לי שיש כל מיני אי אלו פירצות בחוק המיסים שדרכן אפשר להפחית בכמות המיסים שפרויקט זה יחויב לשלם במתכונת פעילתו כפי שתוארה- אין בכוונתי לחמוק מכלום.

ייתכן ובמידה ואבחר לכתוב את הישות המשפטית כ"עמותה", אפשר להעביר את הון חברות הבת של "עמותת פרויקט תמר" לעמותה כתרומה פטורה ממס במקום כדיבידנד, אבל אם יש סיכוי שהדבר ייחשב כהעלמת מס לא אעשה זאת. כפי שאמרתי, הפרויקט אינו גחמה פרטית אלא רשת ביטחון כלכלית כלל לאומית שמטרתה לשמור כל תושב בן ישראל ממציאות של חוסר אונים חסרת מוצא. לא ייתכן שהחוק בישראל, שכל ייעודו הוא לתמוך בסדר והיגיון ולטעת לנו שמירת עולם ברווחה אל מול הכוחות המנסים לגזול אותה מאיתנו ובתי המשפט שייעודם הוא לכונן צדק, יביאו למציאות בה פרויקטים כמו אלו שאני מרימה צריכים לחפש לעצמם פירצות בחוק כדי למנוע מהמדינה (ששוב, נועדה לשרת אותי/אותנו כאזרחית/ם לצורך העניין) לפגום או להתנהג כטפיל כלכלי על הזכות המוסרית והחובה החוקית של פרויקטים כמו שלי להעניק את מלואו הווייתם למשימתם ולפתות/להוביל שכמותי בהתנהלות שעלולה להיחשב כפלילית בין אם במזיד או בשוגג.  

על כן, אני אראה לקויות מוסריות שכאלו כהזמנה לתקן את המעוות בכל מישור בו לקויות אלו ייחשפו בפניי. אין לי שום כוונה להגיע לפוליטיקה. אך כחלק מהמאבק להקמת הפרויקט, עוד בראשית הדרך, נחשפתי לקשיים/כשלים של המערכת המהווים מכשול להרמת פרויקטים כמו שלי ועל כן כתבתי רפורמות לכל אחת ממערכות השלטון באותה המסירות בה כתבתי את התוכנית הזו שכן נכון להיום, הצורה בה מנגנוני השלטון בישראל בנויים מונעת מהאזרח הפשוט השפעה אמיתית על המציאות הציבורית האזרחית באמצעות תהליכים פשוטים (כלומר, אזרח צריך להקריב את כל סגנון חייו/מקצועו ולהקדיש את כל זמנו בכדי להיות איש ציבור או להתמנות לשופט כדי להשפיע על המערכת באמת אם הוא רוצה להבטיח שינוי- הרי בבחירת נציג אין אבטחה אמיתית שרצונך יתקיים. זאת בניגוד למצב בו כל אזרח יכול לפעול בקלילות ובנוחות מכל מעמד או סגנון חיים בעצמו וללא צורך בנציג כדי להשפיע על המציאות שמפריעה לו במגזר הציבורי. והיו בנמצא צורות משילות שנתנו לאזרח הרבה יותר שליטה על מציאות חייו בסגנונות ממשל במזרח הקדום מבמדינת ישראל היום).
מטרתי אז והיום בנוגע לרפורמות שכתבתי היא למצוא אנשים ראויים ולהרים איתם מפלגה שתייצג את השמאל הציוני אוהב אדמתו קודש לעמו ומפלגה שתייצג את הימין האוהב את כלל בית ישראל כדי להעביר את הרפורמות שלי במידה ואלו יתקבלו כיעילות ויזכו באהדת הציבור - ולא להציע את עצמי לתפקיד כזה או אחר.
*(אגב, כך גיליתי שלא המצאתי את הגלגל לגבי "הרמת מפלגת שמאל ומפלגת ימין" כדי לקדם את אותן המטרות במגזר הפוליטי...הצלחתי להרגיש גאונה לאיזה חצי שנה... רק למקרה שאיזו מפלגה קיימת תרצה להריץ רפורמה שלי ולחסוך ממני את כאב הראש, לרפורמה הבסיסית הממשלתית/משפטית הראשונה שתכננתי להטמיע אני קוראת "חוקת דמוקרטיה", ומשמעותה היא היכולת לשנות כל חוק/מינוי/החלטה של כל גורם ממשלתי/כל פסיקת בית משפט/כל תקדים משפטי מחייב וכו' במשאל-עם שייפתח לאחר אחוז מסוים של חותמים בעצומה ברצון לקיים משאל-עם. כך יוכל כל אזרח להשפיע על המדיניות במדינתנו בקלות בצורה שתתקן את מערכת המשילות בישראל בהשבת האיזונים והבלמים כפי שהתקיימו במערכת הדמוקרטית המקורית שהתקיימה באתונה. כמובן יש מספר שלבים לקיבוע ההחלטה התלויה בשביעות הרצון הכללית מהתוצאה של החלטות שהתקבלו במשאל העם לאחר תקופות זמן קבועות אבל זה הבסיס. ממשלות יקרות- אתן מוזמנות להעביר את "חוקת הדמוקרטיה" לפניי רק תתייעצו איתי קודם כדי שלא תעלה במתכונת שתחבל במטרה במקום לקיים אותה.
חזרה לענייננו-)
הפרויקט הזה היה מאז ומעולם רחם כל תקוותיי לעמנו וראשית מאוויי להם השתוקקה נפשי וכל דבר אחר יהיה הסחת דעת, אבל יש לי היכולת והתוכנית לקיים מסע לתיקון עוולות השלטון במידה והדבר יהיה נחוץ. זה הכל.

לסיכום תובנותיי מהמחקר 

חקר עולם המיסים של הישויות המשפטיות השונות הוביל למסקנה הבאה- נראה שתחילת הדרך תהיה בהקמת עמותת פרויקט תמר, בשביל ללמוד ולצבור ניסיון בתפעול עמותה. אחר, אולי עם תורמים שיראו בדבר ניסוי מעניין- אקים גם חברה למטרת למידה והבנת תפעול המערכת הארגונית האיתנה של חברות ולהשוואת קיום פרויקט שכזה כחברה אל מול עמותה. יתכן ובהמשך גם אבחר לי אנשים כדי לבדוק את המודל בגרסה מצומצמת תחת קטגוריית איגוד קואופרטיבי... שוב, כולם זהים מבחינת המודל שפירטתי ובאותה המתכונת אך נפרדים זה מזה לחלוטין בפועלם ובסוף הדרך להחליט אם לאחד או להשאיר את המודלים נפרדים כאשר המטרה היא לייצר מציאות איתנה לדורות הבאים. יהיה מעניין לראות באיזה מודל המימוש והתחזוקה של כזה מפעל יהיה נוח יותר ולו רק בשביל ללמוד איך לייעל את המערכת כדי לאפשר מציאות בה תוכניות ומפעלים רבים לתועלת הציבור הישראלי יוכלו להכות שורש ולשגשג. 

-בכל מקרה, המודל שבניתי אמור לייצר רווחיות בלי קשר לישות המשפטית תחתיה הוא יוקם ועל אף המיסים (אבל מריח מסריח שהמדינה תרוויח כל כך הרבה כסף מפרויקט שימלא צורך שהמדינה היא זו שאנו משלמים לה כסף כדי שתמלא אותו). 

*אגב, לפי הבנתי, המיסים בישראל גבוהים כי ישראל מגדירה את עצמה כמדינת רווחה. אם הפרויקט הזה יספק רווחה ללא תחזוקה משום גורם ממשלתי, אפשר להתחיל לקזז במיסים בצורה דרסטית במהלך השנים הקרובות.

**כל נושא המיסים כתוב בפונט קטנטן על שום היותו פחות רלוונטי להסבר על הפרויקט עצמו. במאמר מוסגר אתוודה שלא תמיד הצלחתי להישאר מקצועית בכתיבתי- אך עדיין יש במידע חומר שחיוני שהאזרח הישראלי יכיר ויבין.