הקמת הפרויקט

מהלכי הקמת הפרויקט- אסטרטגיות ההרמה להגשמה 

עד עתה תיארתי את צורתו המוגמרת של פרויקט תמר לאחר שהמערכת החברתית/כלכלית ומנגנון הפרויקט כבר מבוססים ופועלים בתוך מבנה מתאים בצורה מסודרת, כעת אתמקד בשני התהליכים הנדרשים להגשמתו-

◀הראשון, הוא אסטרטגיית המימוש המדורגת להגשמת המבנה הפיזי של מתחמי הפרויקט

◀והשני, החיוני מבין השניים, יוקדש לתהליך פיתוח המערכת הארגונית/חברתית הנדרשת לייסוד מנגנון הפרויקט

כאמור, אתחיל בפירוט הנושא המשני מבין שני הנושאים האמורים- במתווה להגשמת המבנה הפיזי, מאחר שיהיה פשוט יותר להסביר את נחיצותו של זה על פני התהליך החיוני השני. במקור הזיתי שתיתכן האופציה לבחור בין השימוש בבניין קיים לבין הגשמת מתחמי המבנה שתואר בפרק "מודל מבנה מתחמי הפרויקט והחיים בחבו" כבר בשלב ההקמה, כיום ברור לי ששתי האפשרויות הללו הינן שלבים שלכל אחד מהם יש תפקיד בבניית כושרו של הפרויקט בהדרגה- חלק מאסטרטגיה אחת. טרם אתחיל לפרט את המתווה שיגשים את החזון בישראל- ובעיקר מאחר שהדרך להקמת פרויקט תמר עתידה לעבור דרך תחנות מרובות חשוב שאדגיש שהצורה היחידה בה הפרויקט יוכל לממש מציאות שתהווה רשת ביטחון כלכלית איתנה היא הצורה אותה תיארתי בפירוט הפרויקט במצבו הסופי עד כאן. כל סטייה מכך היא החלשת המנגנון והחלת הכנה לכשלים שעלולים להכריע את הפרויקט עד לכיליון. כפי שלא בונים כיסאות עם רגליים שבירות כך אי אפשר לצפות ממני לתמוך בקונסטרוקציה סדוקה משובצת פגמים מתוך מחשבה שללא ויתורים והטיות מהמתאר המושלם והשלם לא יהיה ניתן להוציא את הפרויקט מן הדף אל הפועל. לא אתן לאחיי ואחיותיי אשליית ביטחון לא הוליכם בכחש. אני שואפת, מתכננת ובונה מערכת שמהותה בהבטחה שהיא שבועה לספק לא פחות מאבטחה כלכלית מוחלטת. לכן, את המתווה המדורג שיפורט יש לראות כאמצעי לשיפור המודל שיוקם בצורתו המוגמרת וחלילה לא כהתפשרות על טיב התוצאה הסופית.

^{*מבחינה פיננסית- נכון להיום, חסכתי מאה אלף שקלים להשקעה בהרמת הפרויקט ואני פועלת למציאת משקיעים בארץ ובחו"ל כאשר כתיבת הפרק "בעבור התורמים הכבדים" היה חלק מהמהלך הזה.}  

-תחילת הגשמת המבנה הפיזי - שימוש במבנה קיים

לא עוד כאפשרות שווה, אלא כמבואה מתבקשת- בשביל להקל על המייסדים והמצטרפים הראשונים כך שלא יהיה הכרחי שיהיה להם רקע בבנייה, מוטב שהפרויקט בראשית דרכו יפעל מתוך מבנה קיים. המבנה המתאים יצטרך להיות מאסיבי למדיי, וכזה שהתאמת תשתיותיו לקיום יחידות מגורים מיניאטוריות תהיה קלה יחסית. מבנים כמו קניונים, בתי מלון, בתי אבות וכדומה שמראש נבנו עם חללים ציבוריים בעלי כושר נשיאה גבוה, מותאמים למעבר מתמיד בשטחי פנים המבנה, ומכילים חללים מופרדים וקטנים בעלי תשתיות מתאימות למגורים או שניתן להסב את אותם החללים ליחידות דיור מיניאטוריות יחסית בקלות- יתאימו במיוחד לקיום הפרויקט. יהיה יתרון למבנה שיזדקק לעבודת התאמה, לפחות מבחינת עיצוב הפנים, כך שיהיה ניתן לבנות בסיס להתנדבות בתחום השיפוץ, דבר שיועיל בתהליך של ניסוי וטעייה בפיתוח מנגנון המערכת החברתית/התנדבותית שיפעל במבנה מתחמי הפרויקט השלם שיוקם בהמשך. לצורך העניין, הפיכת קניון למתחם דירות זעירות אינו חדש והמעוניינים במידע נוסף מוזמנים לחקור כתבה בנושא בקישור הבא- core77 America's Oldest Shopping Mall Converted into Microapartments

*במרכז, פנים קניון ארקייד פרובידנס שחנויות קומתו העליונה הוסבו לדירות מגורים זעירות. משמאל, דוגמא לאחת מיחידות המגורים שהייתה חנות בקומתו העליונה של הקניון. מימין, תוכנית המתאר של החנויות שהוסבו ליחידות מגורים.  

כך, רק לאחר תקופת בשלות והתבגרות דרך התפתחות מנגנון הפעולה של הפרויקט בתוך מבנה קיים, יהיה הפרויקט מוכן למשימת התחלת הנחלת הפרויקט דרך המבנה שתואר בפרק "מודל מבנה מתחמי הפרויקט והחיים בחבו". רק בצורה הזו ימנע מהפרויקט פתיח מסורבל שמהותו בהתקלה עם האתגר שבבניית מבנה פיזי בו זמנית עם בדיקת עריכת והתאמת מנגנון ההתנדבות בשלב ההיווסדות הרגיש. כאשר יהיה הפרויקט מיומן ומוכן להתמודדות עם כלל הקשיים שבהרמת המבנה השלם המיועד (דבר שאני צופה שיתממש כבר לאחר שנה וחצי של התנסות במבנה קיים), יוכל הפרויקט להתאמץ ולבוא במשימה הזאת, אך טוב שלא יכפה הקושי על כושרו של הפרויקט קודם לכך. כחלק מהמתווה להגשמת הפרויקט אני מאמינה כי יש מבנה אחד ספציפי שיועיל במיוחד לו יוקצה לפרויקט השימוש בו ואקדיש את התעמקותי בנושא את סוף הפרק הזה.

-המשך המתווה למימוש מתחמי הפרויקט- תוכנית הגשמת מתחם פרויקט תמר השלם

מימוש תוכנית בניית מתחמי הענק של פרויקט תמר יתחיל בהלוואת השטחים שעליהם יוקמו המתחמים ל40 שנה מגורמים ציבוריים ופרטיים ובהתאמה לכך- מתחמי פרויקט תמר בגרסתם המאסיבית הסופית ייבנו תמיד במתכונת ניידת. בשלב מאוחר יותר, כשלפרויקט יהיה את ההון לקנות שטחים מתאימים לפעולתו יעברו מתחמי הפרויקט לשטחים הללו שיהיו בבעלותו ואלו יהיו למושבם הקבוע.

^{*הנמקת פעולת ניידות המתחמים- הפרויקט נועד לעודד שאיפה להתגברות על קשיים והדיפת מסכנות ונזקקות פרטית מהאזרח הנתמך במהלך הזמן בו הוא מנצל את ההזדמנות למחייה בפרויקט להשגת שגשוגו האישי. בבחירה של הפרויקט כולו כיחידה אורגנית להימנע מתלות שבקבלת שטח בנדבה וקביעת נחלת הקבע רק על אדמה שנקנתה בהון הפרויקט- הפרויקט בעצמו יפעל בהתאם ובצורה המצופה מהאזרחים המתבקשים בהתנהלות מנטלית דומה, לפחות בצורה סימבולית, ובכך ימנע מצב של צביעות בין המסר של מסוגלות אישית מכלל האזרחים להתנהלות המוסד של פרויקט תמר הדוגל בו.}

פרט ליסודות שיותאמו בשיטות בנייה שיבטלו את הצורך לחפור אותם לעומק, כל המבנים של מתחמי פרויקט תמר יבנו בשיטת בנייה מודולרית כאשר לצידם יוקם גם מפעל הייצור של יחידות הבנייה המודולרית כדי להמשיך להגדיל את כושרו בהדרגה לאחר שלב האכלוס. מבחינת בניית המבנה בעבור המתכונת הזו- ההקמה תתחיל מבניית חדר האוכל, תכנון אזור לקיום אולם מלאכה כללי, ואז בנייה של יחידות הדיור המבוקשות ביותר בעבור הדיירים הפוטנציאלים (כח הבנייה מורכב מהדיירים עצמם כמובן) ביחד עם יחידות הבסיס של 4מ"ר, אולי כמבנה המבוסס על מכולות תובלה בצורה כזאת שתאפשר את החלפת המכולות בקלות.

*קולאז' התמונות הנ"ל מציג את הטוּלוֹאוּ, מבנה מגורים קהילתי של בני ההאקה בסין. המבנה, שלרוב מתנשא לגובה של בין 3 ל5 קומות, מבוצר בקיר חיצוני עבה במיוחד ומהווה למעשה כפר שלם בתוך מבנה אחד משותף היכול להכיל יותר מ800 איש. בתמונה הימנית (שנלקחה מהמאמר Bond–Slip Mechanism of Rammed Earth–Timber Joints in Chinese Hakka Tulou Buildings | Journal of Structural Engineering | Vol 147, No 5 (ascelibrary.org)) ניתן לראות שרטוט של טוּלוֹאוּ טיפוסי המסביר את צורת ותפקוד המבנה, בתמונה האמצעית מוצג פנים אחד ממבני הטוּלוֹאוּ של מקבץ הטוּלוֹאוּ שבכפר טְייֵנְלְווֹקֶנְג (נלקח מויקיפדיה), בתמונה השמאלית למעלה מוצגים ממבני הטוּלוֹאוּ של מקבץ הטוּלוֹאוּ שבכפר צ'ושי להבנה של הצורה בה נראים אותם המבנים מבחוץ והתמונה השמאלית מלמטה מציגה תמונה שמצאתי ממשחק שנקרא "Tulou hotel", לו תצליחו לדמיין מבנה ענק כזה, עם רחבות פתוחות מרובות, רק שבסיסו בצורת מגן-דוד, תוכלו לדמיין את אחד ממבני הענק שעתיד לקיים מתחם בודד של פרויקט תמר. בנוסף, זוהי דוגמא נהדרת לבנייה המעודדת בקונסטרוקציה אדריכלית קיום של קהילה במבנה המכיל משפחות מרובות. בהקשר למתכונת הבנייה ההדרגתית, אם, לדוגמא, יבנה פרויקט תמר בצורת "מגן דוד" ממבט-על, הבנייה תשאף תחילה לעצב מבנה הדומה למודל הטוּלוֹאוּ בצורת משולש ואז את תחילת בניית המשושה המרכזי והרחבת הפרויקט למשולשים הנוספים עד לקיום צורת ה"מגן דוד" הסופית או התחלה עם צורת המשושה, הגדלה שלו ואז בנייה של המשולשים..    

-כמו כן תהיה דחיפה לייצר מודלים נוספים של הפרויקט (מגורים זולים במבנה אחד משותף למשך זמן מוגבל, במתחם בו יוקר המחייה נשלט מבפנים) באתרים קיימים, אולי עם ניסיון לקחת מבנים שונים/פילים לבנים ברחבי הארץ ולהתאימם לסגנון המגורים של הפרויקט כדי ליצור רשת מגוונת של אתרים בהם ניתן לגור מטעם פרויקט תמר כדי לשפר את כושר הנשיאה של הפרויקט ולאפשר זמינות תמידית גם במצב בו מתחמי הפרויקט המקוריים נמצאים בתפוסה מלאה.

כעת לנושא השני, על המערכת הארגונית/חברתית העומדת בבסיסו של מנגנון הפרויקט. בחרתי לפתוח באסטרטגיית המימוש המדורגת של המבנה הפיזי על אף שהוא הזניח מבין השניים מאחר שבהוויה המודרנית יהיה מאתגר להבהיר שהצורך במערכת הארגונית/חברתית הוא מהותי ולא פילוסופי. אפתח בכך, הפרויקט כולו נהגה על בסיס המנגנונים שבאמצעותן קבוצות ושבטים בעולם הקדום הצליחו לבנות לעצמם שגשוג ולקיים אגירה ושימור של ממון. ברבות מתקופות הללו הממון היחיד החיוני לשימור היה אוכל- וזהו המוצר העיקרי שעליו מתבססת כלל הכלכלה בה פועלת הקבוצה המעגנת ממון. אני מזכירה זאת שוב מאחר שהמנוע הכלכלי של הקבוצות אותן פרויקט תמר מחקה פחות מעוגן בהיבט החומרי שהיווה את נקודת התחלתן (כי לעיתים לא היה להם דבר בתחילת דרכם) ומבוסס יותר על מאפייני הקבוצה עצמה, כלומר, ההון שיבטיח את הצלחת הפרויקט בתחילת דרכו הוא לא הון פיננסי- כי אם הון אנושי וזהו המשאב החיוני המרכזי שבאמת נחוץ בעבור שגשוג כל מערכת הפועלת לפי המנגנון של פרויקט תמר. ושוב, מאחר והאמור נתפס במציאות המודרנית כדבר שהוא יותר פילוסופי מקונקרטי אבקש תשומת לב מיוחדת להסבר ולפירוט התהליך הנחוץ לפיתוח המערכת הארגונית/חברתית הנדרשת לייסוד מנגנון הפרויקט-

מנגנון האבטחה מפני עוני של פרויקט תמר בנוי על שלושה עמודי תווך

-המבנה הפיזי שמספק רווחה/תנאי מחיה בסיסיים

-המערכת החברתית/התנדבותית שמבטלת את קבלת השירות כנדבה

-והאסטרטגיה הכלכלית שתבטל את הצורך בתרומות ותאפשר שימור רווחה בעבור אלו שנזקקו לתמיכת הפרויקט

כל אלו צריכים לפעול בתיאום כדי לייצר רשת ביטחון כלכלית לאומית אפקטיבית דבר שיוכל להתקיים רק בתצורת המערכת השלמה שתוארה עד כה, אך אין השלושה חולקים את אותה דרגת חשיבות בעבור שלב ההקמה והפיתוח של הפרויקט. כאשר יבקשו האזרחים הראשונים לנצל את שירותי הפרויקט כדי להשתקם או להיטיב את מצבם הכלכלי חיוני מכל שתעמוד "המערכת החברתית/התנדבותית" שתמנע מהשירות להיתפס כפרויקט צדקה ותעגן התקדמות לשיפור התנאים שהפרויקט יספק כבר מהרגע הראשון לפעילותו. עם איתנותה של "המערכת החברתית/התנדבותית" תקודם החתירה המתמדת להעמדת "המבנה הפיזי שיספק רווחה/תנאי מחיה בסיסיים" עד להתאמתו לצורכי הפרויקט השלם ומן ההון האנושי שיתגלה במהלך ובאמצעות ההתנדבות בהרמת החממה האקונומית לתמיכה בכל החוסים בה יהיה ניתן למצוא את האנשים המתאימים להקמת חברות-הבת של הפרויקט שינגישו לו את האופק הנקי מהצורך בתרומות.
בניית "המערכת החברתית/התנדבותית" תהיה האתגר הגדול ביותר שיעמוד בפני הפרויקט והאופי שתרקום המערכת הזאת יקבע אם יכשל הפרויקט או יצלח- זאת, על שום תפקידה לאזן בצורה יעילה בין 

-הצורך שכוח המתנדבים יהיה חרוץ ויפעל במרץ לטיפוח ושיפור הפרויקט מצד אחד (גם כדי להביא למצב בו הפרויקט פועל בתחזוקה עצמית וגם כדי שהפרויקט לא יעניק את שירותיו כצדקה) 

-במקביל לכינון המערכת ההתנדבותית ככזו שמשרה אווירת ביטחון המעודדת למידת מיומנויות חדשות, כלומר, יעילה במניעת השפעה מאלו שיחפשו לנצל את "המערכת החברתית/התנדבותית" כדי לייצר יחסי מרות דרך משחקי כוח ושליטה מצד שני.

אם המערכת ההתנדבותית תושחת לדרגה בה ההתנדבות כחלק ממנה תיהפך משפילה או כזאת שמייצרת עומס פיזי ומנטלי על המתנדבים בה- כל מנגנון הפרויקט יקרוס ועל כן ישנה חובה לתמוך בממד החברתי בעת הקמת המערכת ההתנדבותית בצורה שלא נופלת מחשיבותה ואולי אף חיונית יותר מהתמיכה בהקמתה במישור ההתנדבותי הקונקרטי. תמיכה שכזאת תהיה דרך העדפה וטיפוח חלקה החברתי של "המערכת החברתית/התנדבותית" על פני חלקה ההתנדבותי- כלומר, הקיום של המערכת קודם כל כקהילה יהיה מרכז ועיקר המערכת ולא עצם החובה להתנדב כחלק ממנה. העניין אולי נראה שולי כאשר מדמיינים את אלו שיעבדו במשרה מלאה פרט להתנדבות במהלך ניצול שהותם במתחמי הפרויקט, אך בעבור אלו שהתנדבותם תהיה התמורה לקבלת שירותי הפרויקט ללא תשלום פיננסי, שהם אלו שיהוו את כוח האדם הקבוע והיציב שעליו תבוסס מערכת ההתנדבות הסדירה מלכתחילה, הכרחי שיסודות המסגרת שדרכם יתבצע העמל ינבעו מתוך אכפתיות לאנשים שלצידם, שבעבורם ובעבור שכמותם מתקיים העמל מראשיתו, דבר שיוכל לקרות רק ממקום של אחוות אמת בכינון קשרי קהילה.

כאמור, המבנה החברתי הזה חיוני לו להתקיים כדי לוודא את יציבות מנגנון הפרויקט כולו, ולשם הצלחתו- באותו בסיס קהילתי הנדרש כליבת המערכת החברתית/התנדבותית צריכים להתקיים מספר תנאים והם מאפייני החומר האנושי הספציפי המתאים להקמת הקהילה המייסדת, ואלו מרכיביו:

• אנשים המתפקדים כחלק נורמטיבי מהחברה הכללית, כלומר, הקמת הפרויקט מחייב התגייסות גרעין אנושי נחוש המנהל סגנון חיים נקי מפעילות קרימינלית או שגרה בטלנית

• בעלי מסירות למטרה הסופית עם קשר ישיר להעדפת רווחת הכלל על פני תועלתם האישית

• בעלי אצילות נפש בצורת אמות מוסר כלליות גבוהות. אנשים ערכיים

• נכונות להילחם למען ביטחון האחר גם אל מול ההבנה שאותו אחר לא ילחם על ביטחונך שלך אך מבלי לגלוש להקרבה עצמית

• אישיות שבאופן טבעי מאזנת מנטלית בין קבלת האחר השונה מהם וחוסר התפשרות על עקרונותיהם המוסריים. כלומר, אנשים שעל אף העדפת רווחת האחר מרווחתם שלהם -עמידתם ונאמנותם לעקרון השיוויון הוא כזה שההבדלה בין הכנעה לא הכרחית תחת אמתלת התאמה לצרכי האחר לבין הסתגלות למען הצלחה ושיפור הקשר הקבוצתי הוא אוטומטי וחד. כך שכל חברי הקבוצה מהווים רקמה אנושית היודעת לזהות ניסיונות לניצול תוך שמירה על תחושת ביטחונם של כלל חבריה כולל ביטחונם האישי באותו חירוף נפש על אף שונותם ומעל כל אג'נדה או תפיסה פרטית

• בעלי הגמישות ללמידת כישורים חדשים

• בעלי עמידות מנטלית בפני קשיים/ חסינות מפני תבוסתנות

על הגרעין הקהילתי-

• בעבור הגרעין הקומונלי הזה היחס בין החלק הנורמטיבי מהחברה הכללית לאלו שמגיעים ממציאות של מצוקה שמקורה בניסיון יציאה מחיי רחוב או חיי זנות חייב להיות שעל כל אחד ממציאות של מצוקה שכזאת צריכים להיות שניים מרקע חיים נורמטיבי. 

• עם זאת, חשוב שגרעין "המערכת החברתית/התנדבותית" יהיה מורכב מאנשים ללא רקע או בסיס מקצועי המקושר לעולם הרווחה כדי לחזק תחושה של קהילת שכנים רגילה בה כולם שווים ולמנוע מראש סיכוי למערכות יחסים על בסיס מטפל/מטופל בין השכנים הפעילים בתוך מתחמי הפרויקט.

• בנוסף, אם כחלק או בנפרד לגרעין הקומונלי- הבסיס הקהילתי זקוק למערך תמיכתי מסור, רגיש וסבלני של בעלי מסוגלות להנחלת ידע מקצועי. הכוונה כאן היא לנגרים, חקלאים, חשמלאים שיפוצניקים ועוד כאלו בעלי מלאכה ואנשי מקצוע עם ידע וניסיון פרקטי המסוגלים ללמד אחרים את העבודה הנדרשת לשם מלאכת התחזוקה והשיפוץ כחלק מההתנדבות בפרויקט.  
  כינונו של זה חייב להתממש כבר בשלבי הפיתוח וההקמה של הפרויקט כדי שההוויה החברתית/אנושית הזו תיטמע ותתקבל בפרויקט כצורה הארגונית היחידה שבאמצעותה תנוהל "המערכת החברתית/התנדבותית" בהמשך.  מהרגע בו זה יהיה הבסיס מתוכו תצמח הקהילה- מייסדי הקהילה המקוריים יוכלו להתחלף וכל עוד תאורגן הכנה ליורשי הקהילה שתגדל אחריהם לא תתפתח בה ניצול ללא ישע ומוצא מאונס, במיוחד עם תתקיים השגחה ממייסדי הקהילה המקורית שלא תחדל גם לאחר שיעזבו פיזית את המגורים כחלק מהפרויקט.

לאלו השואלים "האם אלו היו נכסי ההון האנושי שהרכיב את הקבוצות והשבטים שעליהן מתבסס מנגנון הפרויקט?", התשובה היא לא. אך המטרה היא לא להתאים להון האנושי של אותן הקבוצות והשבטים ההם כי עם לנכסי ההון האנושי הנדרש לנו, במדינתנו הספציפית, כדי לקיים שבט/קבוצה שהתהוותה אולי דומה למהלך מלאכותי אך הסיבות שבעקבותן בוחרים חברי גרעין הבסיס הקומונלי להיקשר זה עם זה הן טבעיות בדרגה שתמקסם את אחדותם בצורה שתבטיח עמידות גבוהה מזו שהייתה לקבוצות והשבטים שעל גבי התנהלותם הכלכלית מבוסס "מנגנון הפרויקט".

כפי שהבטחתי בחלק הדן בהגשמת המבנה הפיזי דרך מבנה קיים בעבור שלב ייסודו- את המשך הפרק הזה אקדיש למבנה הספציפי שיועיל להגשמת הפרויקט במהירות לו יוקצה השימוש בו לפרויקט תמר-

אני מאמינה שמבנה התחנה המרכזית של ת"א יהיה המתאים ביותר לתחילת הרמת פרויקט תמר למציאות הישראלית ויקדם יותר מכל להוויה בה הפרויקט יוכל לשרת זמינות של מגורים זמניים וסיפוק מחיה קלה לנשיאה לאזרחים רבים. פניתי לשם כך לעיריית תל אביב דרך אתר העירייה במכתב אישי רשמי לראש העיר, מר רון חולדאי, ב24 לאוגוסט 2023. ההמשך הוא העתק מצוטט שהוא עיקר לשונו של אותו המכתב- 

"לכבוד ראש העיר תל אביב מר רון חולדאי שלום רב,
כתושבת תל-אביב ואזרחית ישראל אני מבקשת את עזרת עיריית תל אביב-יפו בהרמת פיילוט עירוני לפרויקט שעתיד להביא לפתרון יוקר המחיה, צרון כלכלי ומצוקת הדיור שיש בהקמתו היכולת לייצר הקלה מיידית בסוגיות הללו. המודל הארצי של הפרויקט ייתן מענה כלל ארצי לבעיות המדוברות עם אופק לפעולה בסדר גודל גלובלי במידה וינחל הצלחה.  אני מקווה שפיילוט הפרויקט כיוזמה תל-אביבית יהיה לגאווה מקומית ויספק גם חלון לחזון שהפרויקט במתכונת השלמה עתיד להגשים וגם מזור לתושבי תל-אביב הכורעים תחת יוקר המחיה. תיארתי בקצרה את מהות הפרויקט השלם מתחת (ואתה מוזמן לחקור את האתר השוטח את פרטי הפרויקט על כל רבדיו בקישור המצורף בעבור כל מידע נוסף- פרויקט תמר- רשת הביטחון הכלכלית חברתית של ישראל (site123.com)) למען תבדוק אם הפרויקט ראוי לתמיכה ציבורית מטעם עיריית תל-אביב. לאחר התיאור פירטתי את שיידרש לטעמי להתאמת מנגנון הפרויקט לפיילוט עירוני מצומצם מבלי לפגום בהשפעתו במטרה למקסם את יכולותיו ליצירת שינוי מיטיב בולט לעין. מראש אומר שבעבור המיזם אני מבקש לשקול להעמיד לרשות הפרויקט את מבנה התחנה המרכזית של תל אביב או חלקים ממנה- נקבתי בסיבות לכך בפירוט הנדרש להרמת פיילוט של הפרויקט במתכונת עירונית..."

"....מתווה אפשרי רצוי להרמת גרסת פיילוט עירונית על בסיס המנגנון של הפרויקט הארצי  כדי להתחיל לממש את החזון המדובר וכצעד ראשון בנתיב אל העתיד בו פרויקט תמר הוא חלק גשמי מהמציאות היומיומית של כל ישראלי אני מבקשת לפתוח מודל עירוני של "פרויקט תמר" הארצי כחלק מהתוכנית "דיור בהישג יד" של עיריית ת"א. המלצותיי לתפקוד הפיילוט העירוני:

-מכסת השימוש תצומצם ל5 שנים בלבד ואולי לאחר שכושר הנשיאה של הפרויקט העירוני ישתפר יוחלט להעלות את מכסת השימוש ל10 שנים אך עדיין להותיר את המגבלה של עד 5 שנים רצופות, עם 3 שנות צינון לאחר השימוש במגורים ל5 שנים ברציפות.

-כמו בפרויקט הארצי גם בפיילוט העירוני- כל שימוש בסמים או עישון סיגריות וצבירת "חוב התנדבות" של יותר מ50 שעות יהוו עילת סילוק לשנתיים מהפרויקט.

-הפעלת הפיילוט העירוני של הפרויקט במבנה מסוף האוטובוסים של "התחנה המרכזית החדשה", המיועד כיום להריסה. סיבות להפעלת הפיילוט העירוני במבנה התחנה וסיבות לשקול לתת את המבנה לשימוש בעבור הפרויקט ולא להרסו:

• המבנה מאסיבי. להרוס מבנה שכזה יעלה הון וגם שבהריסתו יגרם נזק סביבתי איום לכל האזור.

• סביבת התחנה, כמו התחנה עצמה, הפכה עם השנים לאזור שהתפתחה בו תרבות של עוני ופשע ואף יש המכנים אותה "בור השופכין של המדינה". דבר שיהיה בכוחו של הפרויקט לתקן-

• בעבור תושבי תל אביב שהתדרדרו לפשע, סמים או זנות, פרויקט הפיילוט העירוני יאפשר מתווה נוח לבניית חזרתם לחברה הנורמטיבית עם אפשרות למגורים, תעסוקה, הזדמנות להעשרה ברכישת כישורי חיים וידע פרקטי שיוכל לשמש ליצירת הכנסה הגונה, בסביבה תומכת שתקל על שיקום חייהם וכל זאת על שום היותם ישראלים, ולא בשל מצוקתם. אם יוקם בתחנה המרכזית- המודל הראשון שיקיים את הפרויקט הזה יהיה בדיוק בלב המציאות הקיצונית שהיא תוצר לבעיות שהפרויקט נוצר כדי לפתור. ועוד, לפי המודל העסקי של הפרויקט, הוא יקיים עסקי-בת מהם יקנה את צרכיו- שיהיו בסימן הזדמנות לאלו לבוא בהסבה מקצועית.

• תרבות הפשיעה יכולה להתפתח רק בשולי החברה הנורמטיבית שכן רוב החברה סולדת מסגנון החיים המתלווה אליה ואינה נמנית מבין צרכניה. גודלה של התחנה המרכזית יוכל לאפשר בקלות הפרדה בין המגורים בפרויקט תמר, שנועדו לשרת קהל נורמטיבי בלבד, למאפייני תרבות הפשיעה. כלומר, יהיה ניתן לתת מענה לקורבנות תרבות הפשיעה המעוניינים בשיקום חייהם בחלקים בתחנה המרכזית המרוחקים מאזור הפעילות של פרויקט תמר באמצעות שיתוף פעולה עם עמותות המתמחות בסיוע ושיקום נזקקים ממצוקות שכאלו. לאחר שאזרחים אלו ישתקמו הם יוכלו להשלים את חזרתם לחברה דרך פרויקט תמר ולהתחסן כלכלית כשאר הדיירים. ^{*(לבאים להלין על ההפרדה- בשביל לחלץ את הנפש ולא רק את הגוף מהמצוקה, הקורבנות לשעבר יזדקקו להיכנס לסביבה נורמטיבית שתעודד אורח חיים הגון. ללא ההפרדה בין העולמות לא יהיו אנשים נורמטיביים שירצו להצטרף לפרויקט כך שהפרויקט יוכל להציע רק שיחזור של המציאות אותה ביקשו הקורבנות לעזוב.)} ככל שהפרויקט יתחזק כך הוא יוכל להוביל לצמיחת תרבות של עושר שתתרחב בתוך התחנה, תפלוש אל האזורים סביב התחנה ותדחק החוצה את תרבות הפשע- בצורה שתעודד את צרכני או מתפרנסי תרבות הפשיעה להתפנות או לפנות לשיקום עצמי- בתחנה עצמה. כך יפעל הדבר כמו על סרט נע- המעורבים המתחזקים את עולם הפשע ייכנסו לתהליך שיקומי מחלקי התחנה שיפעילו עמותות המתמחות בסיוע לנ"ל ויצאו אזרחים מן המניין דרך הרווחה שיספק פרויקט תמר. פה אוסיף שגם מודל פרויקט תמר שאני מייחלת שיוקם בתחנה המרכזית, כמו כל מתחמי פרויקט תמר, יעוצב כדי לקיים בית גידול לרווחה פיננסית בצורה שאם יאופשר לה להיקלט בסביבת התחנה, היא תצמיח עושר פנימי אותנטי שיעודד בתורו הגירה של עושר חיצוני בצורה טבעית. *נושא הצמחת והשרשת עושר באמצעות מתחמי פרויקט תמר מפורט בפרק "בעבור התורמים הכבדים" במסמך המלא על פרויקט תמר (שהקישור אליו הוזכר בגוף הפניה).

• מאחר ופרויקט תמר שואף לקחת חלק במיגור העוני העולמי, "מסתננים"/"מבקשי מקלט" הם הזדמנות פז להפצת תוכניות למיגור העוני. לשם כך, ייבדק אפיק לבניית הסכם לפיו יתוכנן פרויקט מיגור העוני שיכלול בחירה מתושבי מדינה אחרת שגרים בישראל שיעברו הכשרה בהקמת הפרויקט תמורת סיוע משלטונות ארץ מוצאם בגירוש תושביהם האלימים/נרקומנים מישראל לארצם.
  
  

- (הדבר נכתב לפני ה7/10) לצעירי תל אביב יש מוניטין של משתמטים מהצבא. בעבור זה החלק בפרויקט תמר שיקיים מלון בסגנון "בית החייל" ומעונות לחיילים בודדים רלוונטי במיוחד לפרויקט שיקום בתחנה שכן הדבר יאפשר תמיכה תל-אביבית ברורה במערך הצה"לי בצורה עקיפית, ייתן לחיילים אוהבי ארצם שנמצאים בגיל צעיר במצב המכביד על הלב דיור נוח המאפשר הגעה נוחה מהרגיל לשירות בבסיסיהם וייצר עוד רובד של ביטחון בסביבת התחנה שאינו רק בידי המשטרה. 

- כפי שכתבת, רון חולדאי, "דיור בהישג יד הוא כלי חברתי מהמעלה הראשונה. תכליתו להבטיח קורת גג בעבור אוכלוסיות החיות בעיר והחיוניות לתפקודה התקין של החברה. הוא נועד לאפשר לאוכלוסיות שונות - מכל קצוות החברה - לגור אלו לצד אלו, ובכך להבטיח שמירה על הגיוון האנושי בערים". פרט לקיום פלטפורמת הבראה לתושבי תל-אביב שנפלו לצרון פיננסי או סכנה כלכלית, מודל פרויקט תמר שיוכל שיוקם בתחנה המרכזית ישרת את כל תושבי תל-אביב במניעת צרון ובכך יוכל לתפקד כחוד החנית של "דיור בהישג יד". נכון, בתחילת הדרך הוא ייפתח בעבור רווקים וזוגות צעירים בלבד, אך בכך עדיין יוכל לעמוד לשירותם של צעירי תל-אביב שבחרו להתמקצע בחינוך, בבריאות, בשמירה על ביטחון הציבור, במחקר באקדמיה ועוד תושבים רבים, חדורי שליחות וחרדי מחר, שמשכורתם נמוכה מערך עמלם- ולספק להם מרחב נשימה הכרחי במרוץ ההישרדות במציאות הכלכלית האכזרית. כמוהם, יזכו גם סטודנטים, מתמחים וחיילים משוחררים בזמן יקר לבניית עתיד כלכלי איתן. ובהמשך- כשהשינוי הסוציו-אקונומי יחלחל ויקיים ביטחון פיזי בתוך התחנה- יהיה ניתן לאכלס גם משפחות בתחילת דרכן בצורה שתספק מקפצה לשיפור מצבם הכלכלי ופלטפורמה נוחה לתכנון נחת ורווחה.

- כישלון התחנה כמרכז מסחרי נבע מהקושי להתמצא בה, דבר שגרם לכך שהעוברים דרכה ניסו להימנע מ"טיולים" מיותרים באמצעות שמירה על נתיב הליכה קבוע. בשילוב יחידות דיור (כבמתכונת שתתקיים דרך פרויקט תמר) באזורים אסטרטגיים בתוך התמח"ת יהיה ניתן לקבע נתיבי-יעד (בניגוד לנתיבי-מעבר) של דיירים ובכך להבטיח תנועת אנשים גם לאזורים הנידחים ביותר בתחנה בצורה שתקל על מימוש פוטנציאל ההצלחה למרכז מסחרי. עם זאת, בהינתן המבנה לפרויקט תמר לא יתאפשר רק מיקסום כלכלי- כי אם הפיכת התחנה בצורה מדורגת ל"אוקיינוס כחול" נטול תחרות. אם הצורך הוא אבי ההמצאה- הרי שקהל אנשים שהגיעו למצב בו בחרו לנצל את פלטפורמת הפרויקט הוא בסימן מוקד לחדשנות ובית גידול לסטרטאפים. בנוסף, אופציית מגורים מוזלת שכזו תהיה בביקוש מכל שכבות האוכלוסייה בתל-אביב ועל אף שמתחמי פרויקט תמר נראים כמוקד משיכה לאנשים בעלי פוטנציאל כלכלי נמוך, השכירות הנמוכה והמרחב שיאפשר הוזלה משמעותית בהוצאות- יהפוך כל משכורת רגילה בשוק להכנסה נאה ומספקת. נכון, המצב נועד כדי לייצר מילוט מיוקר המחיה לשם הזדמנות לחסוך כסף לעתיד, אך יהיה זה תמים לחשוב שהחיסכון יהיה לדרגה סגפנית. אני מאמינה שכבר בכניסת הפרויקט לפעילות נראה התחזקות של המסחר והכלכלה בתוך ובסביבת התמח"ת על שום הזמינות של אלו לקהל שבמפתיע יהיה בעל כסף זמין רב יותר. עת יכבוש הפרויקט את חלקי התחנה מההזנחה השולטת בה היום- הנגישות הפנומנאלית של התחנה תאפשר לאירוח מהארץ ומחו"ל להיות נוח במיוחד, כלומר, אותו קהל שיכניס כסף נקי לעסקים ההגונים באזור ימשוך ויביא איתו בהדרגה גם קהל נלווה בעל אמידות גבוהה יותר, רמז לעוצמת החשיפה שעתידה להיות לעסקים שיפתחו בתחנה ובקרבתה לאחר שיושלם התהליך, דבר שאני צופה שיעגן סופית את העושר הפיננסי של מתחם התחנה והאזור הסובב אותה הרחק מהמציאות הקיימת היום והרבה מעבר לתקוותיהם של מייסדיה.

(*ואני מודה, אני חולמת הליכה מהמגורים בנעלי בית כדי לאסוף דואר שיבוא לסניף בתוך התחנה, גינה עירונית על גג התחנה בשילוב גינת כלבים ודוג-סיטר מוציא את הכלבים לטיול בו בזמן שבעליהם בעבודה, ארוחת שישי קהילתית והורים שבאים בקלות בחגים עם תבשילים, צעירים מחו"ל שבאים לבקר בארץ את בני דודיהם או אחיהם הישראלים ישנים על ספה נפתחת ביחידת המגורים ועסק קבוע המוציא אוטובוס טיולים בדיוק מחוץ לאחד מאזורי המגורים לאיזו שמורת טבע בכל סוף שבוע ואם ירצה השם, גם איזה פאב שלרוב פועל ליד אזור המגורים מפעיל עמדה זמנית ומוכר פיצוחים בתוך אחד מאולמות הקולנוע הנטושים כעת שיציג איזה דרבי…)

(- אתה, ראש העיר הנוכחי, רון חולדאי, מתכנן לרוץ לקדנציה האחרונה שלך והבחירות לראשות העיר קרובות. לו תרצה לנצל את חודשיך/שנותיך האחרונות בתפקיד כדי לעצב משמעותית את עתידה של תל אביב כמו גם את עתידה של ארצנו האדירה ולהשתתף בתרומה לפרויקט שעתיד להבטיח את רווחת תושביה- קידום פרויקט תמר וטיפוחו יהיה מימוש נאה וראוי של כזה רצון...")

*אסמכתת הפנייה לרון חולדאי