כפי שהוצג ופורט בפתיח, מקלט כלכלי בדמות דיור מוזל, הזמין לכל אזרח אך לזמן מוגבל בלבד יוכל לספק ראשית דרך נאה להורדת יוקר המחיה ומזור לבעיית העוני, אך הפרויקט אותו תכננתי ושאותו אני מבקשת להקים לא יהיה רק פלטפורמה שמספקת גג- כי אם רשת ביטחון כלכלית כוללת השואפת להקל בכל צרה שעלולה לפקוד את האזרח הישראלי.
הפרויקט נהגה מתוך הבנה שעל אף היותנו מדינת רווחה, העמותות הרבות שנוסדו על אהבת הזולת והיוזמות הציבוריות למיגור העוני, בעבור אותו הרגע בו האזרח הפשוט נכנס למשבר- אין בנמצא פתרון או סעד מיידי הנגיש לכלל הציבור- וזאת לצד העובדה שקל יותר לצאת ממשבר פיננסי אם מצליחים למנוע את עומק הבעיה הכלכלית אליה נקלעים לפני ההסתחררות והנפילה למצוקה של ממש.
בניגוד ליוזמות הקיימות היום במרחב הציבורי בתחום הרווחה, שמתמקדות בסיוע לאלו שכבר עמוק בתוך המצוקה הפיננסית ולרוב סובבות סביב תהליך למידת התמודדות והישרדות במצב הקיים, הפרויקט הזה יפעל באמצעות יצירת מתחמי "מחייה קלה לנשיאה", מתחמים שבהם, בנוסף לקיום יחידות דיור זעירות וצנועות, תעוצב גם סביבת מגורים להנגשת סגנון חיים מוזל שינטרל את נטל העול הכלכלי. כפי שיש מקלטים לנשים מוכות, הוסטלים להומלסים ומעונות לנוער במצוקה- אך ללא צורך בתווית הנזקק כתנאי לקבלת סעד,לכל אזרח בגיר (מעל גיל 18 שאינו חייל בשירות סדיר) תהיה האפשרות לגור עד כ5 שנים ברצף ועד כ15 שנים בסך הכל עד גיל 80 כדייר במתחמי הפרויקט. בצורה זו, לצד ומבלי לאתגר את פתרונות המגורים הקיימים, תקוים גם אופציית מגורים שתעמוד לאזרחי ישראל כעתודת חיסכון המוכנה וזמינה לניצול, שתספק רווחה בסיסית קלה לשימור, צנועה מאוד, אך הוגנת, ראויה ונטולת צדקה אליה יוכל האזרח לפרוש כאשר יחוש בדוחק. האפשרות ל"מחייה קלה לנשיאה" תתקיים באמצעות שלושת תכונות הבסיס שיאפיינו את כל מתחמי פרויקט תמר:
ראשית, יחידות הדיור במתחמים הללו יושכרו במחיר קבוע, המנותק ממחירי השכירות שבשוק ובמטרה שלא יהוו נטל כלכלי גם למעוטי היכולת (יחידת הדיור הזעירה היקרה והמרווחת ביותר תהיה בעלות 900₪ לחודש).
שנית, כל שאר צרכי ושירותי הבסיס הנדרשים לקיום, כמו מזון, גני ילדים או בגדים, יסופקו במתחמים בעלות הנמוכה ביותר האפשרית (אך לעולם לא בחינם) כך שיהיו זמינים וזולים במיוחד.
והתכונה האחרונה ואולי החשובה ביותר- השימוש בכלל שירותי המתחמים, כולל המגורים, יהיה אפשרי גם תמורת התנדבות בלבד, כך שגם אזרחים שחשבון הבנק שלהם מעוקל או כאלו המתקשים למצוא עבודה בשל מצבם יוכלו לגור כשאר הדיירים מבלי לנצל את חסכונותיהם (/ללא צורך בחסכונות) ומבלי שהשימוש בשירותים או המגורים יינתנו כנדבה.
בקיום פלטפורמת התקיימות מוזלת שכזו- יצומצם מינימום המסוגלות ההכרחי הנדרש למחיה, דבר שיאפשר לדיירים לשפר את יכולתם הפיננסית עד לדרגה בה התנאים שבחוץ יהיו בהישג ידיהם בקלות. הפרויקט, כפי שאסביר, בנוי כך שאלו הבאים להיתמך במסגרת הפרויקט יחשפו בפני אפשרויות והזדמנויות לבנות חיי נחת מחוץ לחממת המתחמים ויכוונו לנצל את השהות בהם כדי ליצוק בסיס איתן של חיי שפע ושגשוג, וכמובן, אופק הנקי מהצורך להיתמך שוב בעתיד. בפרקים הבאים יוצג כיצד הדבר יראה בפועל.
