לפחות בעבור התורמים הטרומיים, אלו שתרומתם הפיננסית תהווה את יציקת היסודות שעליהם יוקם הפרויקט. בעבורכם ישנם מספר נושאים שחיוני לי להצהיר אודותיהם כבר עתה-
ראשית, אני אסרב לכל תרומה פיננסית שתעדר ממנה התרומה האישית האינדיבידואלית הפיזית, כלומר, אני אבקש את דעתם האישית, ניסיון חייהם והבנתם של התורמים ואצפה מהם לשתף אותי בכל השגותיהם על פועלי. הפרויקט הזה מבקש ויש לו הפוטנציאל לפתור את בעיית העוני, נכון לרגע זה, ספציפית בישראל, אך אני יכולה לספר שכבר חלמתי ותכננתי התאמה של הפרויקט גם למדינות אחרות.
לו יצלח הפרויקט במלואו ויצליח למגר את העוני אחת ולתמיד, הרי שייסדנו את הפתרון למרה מבין הרעות העלולות לפקוד אדם בחייו ובכך, כוננו את תקוות האנושות לדורותיה ואולי אף פתחנו צוהר לתור הזהב בימינו.
אי לכך ובהתאם לזאת, אני מעדיפה למנוע את הניסיון מקיום מנוכר שיסכנו בלהיות עקר מאחר ועל אף שהמאמץ היה ממומן- הראש שעמל לא היה דיי מיומן. הזמן לקיים תוכנית שכזו הוא תמיד מוקדם ככל האפשר! רק כך יהיה ניתן לעצור את השוד שסבל העוני ממשיך לרושש מאיתנו, בזיזת השלווה והחדווה של עמנו בית ישראל. אני מקווה לשכנע אתכם שהמטרה הזאת ראויה בעבורכם כדי שתשקיעו לא רק כסף כי אם את ליבכם ונשמתכם, כי שוויה של ההצלחה הזאת היא השלום הנכסף, אם ובוראת כל נחת. אני חושבת שאנו יכולים להיות בפתחה של תקופה מרגשת! ולכן אני דורשת מאלו שהצלחתי לעורר את תשוקתם להווה שהפרויקט יקים- עיזרו לי לגדול לדרגת מטרתי ואל תתנו לי להיות נבערת.
בתור חוקרת תרבויות שטרם עזיבתה את הלימודים לשם השלמת הפרויקט הנ"ל התמקדה גם בתופעת צורות פולחן כאמצעי ליצירת שליטה בעולם הקדום, התעמקה בנושא כתות ו"שליטה מנטלית" בתקופת לימודי המשפטים שקדמה להשכלתי בארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום והשקיעה את השנים מאז השהתה את הלימודים במעקב אחר עולם הזנות, "דיירות רחוב" וארגוני סחר בבני אדם- תקופות מעבר, נקודות משבר, הכרח לשינויים דרסטיים בסגנון החיים בצורה פתאומית, טראומות עבר, לחץ, רצון בהגנה, חסך משפחתי וסביבה המעודדת קרבה או תמיכה מגורו/קבוצות מיסטיות הם מהמניעים הראשיים הגורמים לאדם להסתנוור מאנשי סרק ושרלטנים למיניהם ולהצטרף לכתות. חשוב לי להצהיר שאני מודעת ומוכנה לכך- פרויקט כמו פרויקט תמר - בידיים לא מיומנות - יכול בקלות להפוך לכר נוח לניצול בידי ארגוני סחר בבני אדם וראשי כתות שמחפשים לעצמם קורבנות בדיוק מהמצבים הנפשיים/פיזיים האלו ומתוך נקודות המשבר שבשבילן ובעבורן אני מקימה את הפרויקט מלכתחילה וזאת מבלי לדבר על כך שהאפשרויות לנצל את המנגנון לו יושחט או יוסב למטרה פוליטית הן בלתי מוגבלות. לו יפעל הפרויקט ללא פיקוח צמוד ומנוסה בסימנים של אלו שינסו לנצלו-
הדלתות הללו לגן עדן יכולות באותה המידה להיות לדלתות לגיהנום.
על כן אני, עד יום מותי! לא אוותר על אחיזתי במעמד המייסדת- לעולם לא אפקיר את ניהול הפרויקט לידי אחר, זר או מוכר בלעדיי ואסכנו מול הגורמים שאני יודעת שינסו לנצלו. אני בעלת ההכשרה, הרצון, ההבנה והרמה המוסרית לוודא שפרויקט תמר יהיה לעד מפלט מכל אדם, ארגון או מערכת שתחפש לה לנצל את האחר, פיזית או נפשית- ועד שיגיע יום מותי אסדר ואארגן את מנגנון הפרויקט כך שאיש לא יוכל לנצלו לעולם, אך עד אז, אוודא לי את המעמד לוודא לכל ביטחון. מי שחש חשש והוזה בקושי מלכוד- הרפו מהאומץ להירתע מדבריי על סכנות שכאלו- לאדם הפרטי בימינו יש יותר כוח השפעה ויכולת לקבוע את הוויית חייו מבכל תקופה אחרת ועם זאת מעז הדור להיות תבוסתן. פרויקט תמר נולד לפעם הראשונה בה העזתי לשאול את עצמי "מה אפשר לעשות?" ולא במשיכת כתפיים- כי עם בהחלטה לפתור. אין זה תמים לפעול למען הקמה של מערכת כזאת בתקופתנו! כולנו ראויים להזדמנות להשתקם בנחת ולסיכוי לא להיות חסרי אונים גם אם נהפוך חסרי כל. הצהרתי והצגתי נתיב, ועתה תדעו - קבלת מציאות של עוני היא בחירה. עולם או לפחות חיים במדינה בה לכל איש הגון יש גג, מזון ותעסוקה התואמת את תקוותיו איננה חלום אוטופי- כי אם מציאות מתבקשת. יודעים אתם את השאלה "לאיזו תקופה הכי הייתם רוצים להיוולד?"- בתור חוקרת תרבויות אני קוראת לכם בואו נחבור ונתאגד ונענה להיסטוריה ולתרבויות העבר כולן- עכשיו! שבימינו בבחירה תכננו והרמנו גאווה וקנאה, אור לדורות הבאים.
מהו ההפסד שבסיכון לעומת הרווח שבסיכוי? בעבורי אין אפשרות להפסד אלא בהימנעות מלדרוש לי את עתיד ילדיי - עולם בו "שלא תדעו עוד צער" אינו תפילה- כי אם הוויה מתמשכת.
מתוך ההבנה כי לא יהיה לפרויקט ניהול בלעדיי, אבקשכם לעזור לי להשיג את הידע שבבורות אפספס מלהשיג לעצמי, לחלוק עימי בתובנות חייכם על פועלי ולראות בעצמכם ובי שותפים למטרת מיגור העוני בכל אמצעי ולא רק דרך פרויקט תמר. וכפי שאמר אלכסנדר מוקדון "זיכרו כי בהתנהגותו של כל אחד תלוי גורל כולם" ו"אין דבר בלתי אפשרי לזה שינסה".
דבר שני, לפרויקט תמר יש פוטנציאל נסתר וכדי לוודא שאין מבינים המובילים על האחר- אבאר- לתוכנית של מתחמי הפרויקט בצורתם המוגמרת עתיד להיות בסיס ועוצמה הדומים לאלו שהביאו ליצירת מוקדי כוח (מטרופולין) בעבר, משמע, עם תכנון נכון יהיה ניתן לשחזר את אפקט ההתקהלות, אולי עד לכדי יצירת מטרופולינים חדשים באופן מלאכותי לא משנה היכן ימוקמו.
אני סומכת את הצהרתי זו על הדמיון בין האפקט האנושי שכל מתחם יכול לקיים לתנאים האנושיים/כלכליים שנוצרו סביב הקסטרום, מחנות החיל הרומי בשטחי פרובינציות ה"פרא" (טריטוריות בהם הציוויליזציה המקומית טרם התפתחה לבניית ערים לראי האימפרייה הרומית), שנבנו במהלך מסעות הרחבת גבולות האימפריה. לאלו שהנושא זר להם, רובם הגדול של הערים האירופאיות שאנו מכירים היום התפתחו מהקסטרום (Roman Legionary Fortresses & the Cities of Modern Europe). בהבנה המודרנית, הגורמים הכלכליים שהובילו לשגשוג הנרחב סביב אותם מחנות רומים היו השילוב של קהל בעל הון (החיילים והקצינים הרומים) שמקום מגוריו מוצב קבע בנקודה ספציפית ולכן אין לקהל ברירה אלא להוציא את כספו בצמוד למקום הצבתו, אזור בו נוח ובטוח לסחור בשביל הכלל ונגישות לאזור בו אותו הקהל מוצב, דבר שמושך אנשים מהמרחב להשתכן בקירוב לאותו מוצב כדי לענות על הביקוש של אותו הקהל (Ancient Rome - Cult of the emperors | Britannica).
עכשיו למקור ההשוואה, על אף שמתחמי פרויקט תמר נראים כמוקד למשיכת אנשים בעלי פוטנציאל כלכלי נמוך, השכירות הנמוכה והמרחב שיאפשר את ההוזלה המשמעותית בהוצאות- יהפוך כל משכורת רגילה בשוק להכנסה נאה ומספקת. בין אם בידי הדיירים עצמם או ע"י גורמים מבחוץ, יהיו כאלו שיבקשו טבעית לנצל את הביקוש לסגנון חיים פחות סגפני בקרב דיירי הפרויקט. טיפוח נגישות גבוהה למתחמים ביחד עם פיתוח ועידוד של אותם גורמים שיבקשו לענות על אותו הביקוש באמצעות עיצוב נכון של פלטפורמת המתחם וכלל השטחים בקרבתו מראש יכול לשחזר את אפקט ההתיישבות שיצר הקסטרום באירופה. במידה ויעשה כיאות, מתחמי הפרויקט יקיימו בית גידול לרווחה פיננסית שאם יאופשר לו להיקלט בסביבת אותם המתחמים, יצמיח עושר פנימי אותנטי שיעודד בתורו הגירה של עושר חיצוני בצורה טבעית.
על היתרונות של מתחמי תמר על המחנה הרומי אוסיף- אם בתשלום או כחלק מתוכנית ההתנדבות תהיה דחיפה להשקעה בסביבה בה ימוקם הפרויקט (לדוגמא, פיתוח פארקים שיכולים לכלול גם נחלים מלאכותיים שיעבדו עם התשתיות לאגירת מים וכו') ושיש תכנון לעודד דרך הפרויקט, בעבור אלו שיתנדבו במרץ בתחום הבנייה, מלגות לקורסים ספציפיים הקשורים בשימור מבנים, בניה בעולם העתיק, סגנונות אדריכלות מרחבי העולם ואף שילוב של קורסים רבים המהווים את החלק הארי להכשרתם של ארכיטקטים, מהנדסים, מנהלי בניה וכו', גם כי חברה לחידוש מבנים היא אחת מאותם חברות-בת שאני רוצה להפעיל מטעם הפרויקט ואיני רוצה שיעבדו בה בורים הפועלים בצייתנות אחר הוראות מגבוהה, וגם כדי לעורר את השאיפה של הדיירים לעתיד בו הם יבקשו לעצמם יופי אמיתי בעבור פירות עמלם ותחת ידיהם היוצרות כאשר יתפנו לעצב את ביתם לעתיד.
(*הערת מחבר על סגנון הבאוהאוס - הדור שלי כמו כל דור שגדל אחרי השטות הזו גדל לעולם מכוער! סגנון אדריכלי הדוגל בפשטות ופונקציונליות? פשוט ופונקציונלי הם בקושי הקריטריונים לבחירת בני זוג ובניינים לרוב נבנים כדי להחזיק הרבה יותר זמן מפרטנר. אם הגרמנים רוצים משהו פשוט ופונקציונאלי אני ממליצה להם להתחיל ברפורמה של מערכת הכתיבה שלהם! בנייה פשוטה ופונקציונלית בונה ציפייה לאנושות פשוטה ופונקציונלית והיא תירוץ לבניה עצלה ומכוערת! המחלה התפיסתית הזאת חייבת לעבור מסע השמדה ושמירת המבנים שנבנו כך צריכה להתקיים מאותן סיבות שמשמרים מחנות ריכוז, כדי להראות לדורות העתיד את האסון והרוע שמקורם באדישות וחוסר תשומת לב, את התהום בסוף הדרך של הליכה עיוורת אחרי דיסציפלינות אקדמאיות קרות, המובילות הרחק מעושר האושר אל המרחבים נטולי דימיון והאהבה למין האנושי. אם לא ייכחד עתה- לא ידעו עוד את מלאכת החן. המלך הבאוהאוסי עירום! יאללה הלאה!)

*במרכז- Haarlemmerdijk 140, אמסטרדם (Haarlemmerdijk 140, Amsterdam). משמאל בניין המשרדים Szabad György בבודפשט, הונגריה (כיכר קושוט - Országgyűlés) ומימין המבנה שהיה ידוע בתור "המבנה המכוער ביותר בניימיכן" Molenstraat 48-52, ניימיכן, הולנד (The Sting store Nijmegen). פרויקטים מסוג זה הם הציפייה שלי מחברת הבת של פרויקט תמר שתעסוק בחידוש מבנים והתקווה שלי בעבור אלו שיצאו מהמגורים בפרויקט תמר שלא יבקשו לעצמם מגורי קבע במבנה מכוער.
כאשר אנו מודעים לאפשרות שפארקים מגרים ויזואלית עתידים לקום בסביבת המתחמים במסגרת הפעילות ההתנדבותית בידי ובעבור הדיירים, ונוסיף לכך את המאפיינים הצפויים להתממש כחלק מההתפתחות הטבעית של הפעילות העסקית הנלווית בהקשר למתחמי פרויקט תמר כגון-
שאזור מתחם הפרויקט יכול שיספק שירותים זולים גם לאנשים מחוץ למתחם
שהתחבורה שתבוא לידי קיום בידי הדיירים החוסים תיפתח בהמשך לכלל האוכלוסייה ותהפוך את המקום לנגיש
שדיירי המתחם בעצמם יפתחו עסקים שיוכלו להרשות לעצמם לתת שירות בזול כדי לפרסם את יכולותיהם
הכדאיות לחנויות ועסקים להתקיים בסמוך למתחמי הפרויקט ברור שכן המתחם תמיד יספק עובדים ולקוחות פוטנציאלים חדשים
וכמובן, אחרי שהשקיעו רבות בפיתוח האזור, יהיו דיירים מן הפרויקט שיעדיפו, אם יוכלו להרשות זאת לעצמם, שלא באמת לעזוב ולהישאר בסמוך למתחם כדי להמשיך ולפתח את האזור סביב הפרויקט בעבורם ובעבור הדיירים הבאים
קל לראות כיצד סביבתו של כל אזור בו ייבנו מתחמי הפרויקט, גם אם המתחמים ייבנו באזור בין עירוני או באזור עירוני שמיקומו במקור לא עורר עניין השקעתי רב, יוכל להפוך תוך מספר שנים לאזור מגורים נחשק במיוחד. מאחר וטבעית כל המאפיינים שצויינו עתידים להתקיים בצורה זו או אחרת כתופעת לוואי שהיא חלק מסגנון החיים התרבותי שיצמח סביב ובתוך המתחמים של פרויקט תמר, במידה והקרקע סביב מתחמי הפרויקט תופשר לבניה יהיה לכך ביקוש רב. אם תכנון השטח סביב המתחם יינתן תחילה בידיי הדיירים שירצו לגור באזור ולא בידי מתכנן עירוני זר שיבוא להגיד לדיירים איך השטחים יחולקו במקום לייעץ להם על התוואי ולו יוכלו הקבלנים ובעלי ההון שיקנו את השטחים סביב המתחמים להתאפק מלבנות איזה פרויקט בניה מאסיבי כדי "לענות על הביקוש באזור", אולי הביקוש לגור באזור יישאר גם 10 שנים לאחר שהפרויקט יצא לדרך, ולא רק בגלל שהמגורים האלו סמוכים למתחמי הפרויקט, אלא בזכות היות התרבות, סגנון החיים ואיכות החיים שיצמחו בסביבתו של מתחם הפרויקט שיהיו למושא תאווה שאנשים ירצו בו לעצמם כמקום מגוריהם. כפי שכבר נאמר, המבנים הראשונים של פרויקט תמר לא יקומו על אדמה שתשתייך לפרויקט. המבנים של פרויקט תמר, על אף היותם בגודל שיתפרש על גבי יותר מ7 דונם, יבנו בצורה שתקל עליהם להיות ניידים, כך שלפחות מקום מושבם הראשון יהיה ארעי. כך שרמ"י, עיריות או בעלי אדמות פרטיים יוכלו לתת את אפשרות ההקמה של הפרויקט בשטח לארבעים או חמישים שנה ואז, לאחר שהאזור מטופח ומוקף בפארקים ובתשתיות שנבנו בזכות הפרויקט ובאלו שבחרו להקים את ביתם בסביבת הפרויקט, אלו שנתנו את האדמה יקבלו אותה בחזרה כדי להקים בה כל מה שיבחרו.

*מימין הסבר מויקיפדיה על צורתו של המחנה הרומי, משמאל שרטוטי הקסטרום בבסיס הערים בון, לינקולן, צ'סטר, שטרסבורג ויורק (רציתי לשים גם את וינה…אבל אין לי כוח).